לא פעם, בשיחה כנה ואמיצה עם עצמנו, אנחנו תוהים: מדוע משקיע היצר הרע כל כך הרבה כוחות כדי להביא לפירוד לבבות בינינו, הרבה יותר מבכל דבר אחר? למה כה קשה לנו לוותר ולהיות סבלניים לאחרים, לקבל ולהכיל את מי שסביבנו? איך זה שדווקא 'בתוך המשפחה' אנחנו רבים עם אמוציות חריפות כל כך?
פרשתנו עוסקת במלחמת מדין – מלחמה שמובנה הרוחני מתבאר בחסידות כמאבק עם 'קליפת מדין', שעניינה מדון ומריבה. המאמר שלפנינו – שהפך לשם דבר: "החלצו" – הוא מאמר שנאמר ונכתב על ידי הרבי הרש"ב בשנת תרנ"ט בעקבות אפיזודה שהתרחשה בין החסידים וביטאה חוסר התחשבות בזולת. מתוך הדברים נבין מה המקור לתופעות השליליות שכולנו נגועים בהן, של התנהגות בחוסר כבוד ואהבה הדדית, ואת הסיבות הסמויות המביאות להתלקחות המחלוקת והמריבות, ובעיקר – איך ועד כמה חשוב לעשות הכול כדי להימנע ממחלוקת ושנאה ולהשרות אהבה אמתית.
בשנת תש"ט, עם עבור חמישים שנה מאמירת המאמר, הוציא הרבי לאור את המאמר עם הערות וציונים, כשאת ההקדמה הוא פותח במשפט הבא: "בזה הננו מוציאים לאור המאמר "החלצו – רנ"ט". ועל פי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א הוא ללמוד אותו ברבים וגם ביחיד מזמן לזמן".
הרבי עצמו חזר פעמים רבות, בכתב ובעל פה, על חובת לימוד המאמר הזה, ברבים וביחיד – ואף בעצמו חילק את הקונטרס בשנת תשמ"ח במטרה לעודד ולהגביר את הלימוד במאמר. באחד המכתבים לאחת מקהילות חב"ד מורה הרבי "להחיל מעין חובה על כל תושב" להשתתף בשיעור במאמר "החלצו"!
תוכן המאמר:
- עניינה של הקדושה הוא אחדות והתכללות, ועניינה של הקליפה הוא פירוד והתחלקות. בשורש הרוחני: המידות בעולם התוהו לא הכילו זו את זו, ולכן התרחשה השבירה – וזה כל עניינה של קליפת מדין, מדון ומריבה.
- הריב והשנאה של קליפת מדין אינן נובעות מעוול או התנגדות מצד הזולת, אלא היא שנאת חינם: מצד הישות העצמית שלו, הוא לא יכול לסבול את עצם קיומו של הזולת ולא נותן לו מקום.
- קליפת מדין היא המקור לחילוקי הדעות ופירוד הלבבות, שנאת החנם והשמחה בייסוריו של האחר.
- בכל אחד לפי מדרגתו יש את קליפת מדין, גם אם בדקות ובהעלם, ויש לחפש היטב אחרי כל חלקי הרע ולבער אותם מקרבו ואז ילך לבטח דרכו בעבודת השם.
