בפרשתנו מסודרים קרבנות המועדים, שהראשון שבהם (אחרי שבת) הוא ראש חודש. בראש חודש מקריבים בנוסף לעולות ה'מוסף' גם "ושעיר עזים אחד לחטאת להשם". וידועים דברי ריש לקיש בגמרא "מה נשתנה שעיר של ראש חודש שנאמר בו "להשם"? – אמר הקדוש ברוך הוא: ’שעיר זה יהא כפרה [עליי] על שמיעטתי את הירח".
סוגיית מיעוט הירח היא אחת הסוגיות המפורסמות בעולם הקבלה, ואפשר למצוא לה ביטוי במעמד קידוש הלבנה החודשי, בו אנחנו מבקשים "ויהי רצון מלפניך… למלאת פגימת הלבנה ולא יהיה בה שום מיעוט". המאמר "הוא היה אומר" מאת הרבי הרש"ב מברר היטב מה המשמעות של מיעוט הלבנה, מהי הבקשה "למלאות פגימת הלבנה" – ואיך כל זה קשור לחיינו היומיומיים.
תוכן המאמר
הגמרא מספרת שהירח אמר לקדוש ברוך הוא ששני מלכים לא יכולים להשתמש בכתר אחד, בתגובה הקדוש ברוך הוא הורה לירח להקטין את עצמו, ולאחר ניסיונות פיוס ושכנוע שלא צלחו, הקדוש ברוך הוא מבקש להביא עליו כפרה על שמיעט את הירח. הסיפור הזה תמוה ויש להבין אותו.
יש שני אופנים בהשפעה האלוקית לעולם: המשכה מלמעלה למטה, והמשכה מלמטה למעלה. ההבדל ביניהם: בהמשכה מלמעלה למטה – ההתגלות איננה תלויה בהכנות של המקבלים; בהמשכה מלמטה למעלה – ההתגלות תלויה בהכנות של המקבלים.
זעיר אנפין (שמש) – המשכה מלמעלה למטה; מלכות (ירח) – המשכה מלמטה למעלה. אך לפני קטרוג הירח גם המלכות העלתה את הנבראים שיוכלו לקבל התגלות אלוקית עצמית. וזו המשמעות של "השתמשו בכתר אחד" – גם המידות וגם המלכות שימשו כ'כתר' שמשפיע בעולם.
למרות שהמלכות קיבלה מאותו מקור של המידות, היא רצתה יותר מכך: שכבר עכשיו יתגלה השורש והמקור של המלכות, כפי שיהיה לעתיד לבוא.
על כך השיב לה הקדוש ברוך הוא: "לכי ומעטי את עצמך" – כדי לגלות את שורש ספירת המלכות, היא צריכה לרדת לרמה נמוכה יותר ולראות את העולם כמציאות. אך היא לא הבינה שזה לא עונש אלא סיוע ונתינת כוח לבירור הניצוצות, ולכן התקוממה כנגד זה.
הקדוש ברוך הוא אומר: "הביאו עליי כפרה על שמיעטתי את הירח" – על ידי מיעוט השפעת ה'ירח' והירידה של ספירת המלכות לעולם עלולה להיות יניקת החיצונים, ולשם כך נדרשת עבודה של "כפרה".
