בית המדרש, לצד בית הכנסת, תופס מקום מרכזי מאוד ביהדות, לאורך כל הדורות. הוא משמש בית היוצר לספרות תורנית אדירה בהיקפה. גם בתקופות הקשות שידע עם ישראל, הוא נאבק בחירוף נפש על קיום שיעורי תורה, ועל מוסדות הלימוד לילדים ונערים. היחס הזה ללימוד התורה מעורר תמיהה גדולה: השכלה ורכישת בקיאות, כמו גם עיון ופלפול, הם לא ממש מטרות 'דתיות'. היהדות הרי דורשת עבודת ה'. אמנם לימוד תורה זו מצוה ככל המצוות, אבל הנפח שהוא תופס מעיד על חשיבותו העצמית. היהדות מקדשת את הלמידה עצמה.
איזה פן דתי יש בעיון שכלי? איך יהודי עובד את ה' בשעה שהוא דן בשור שנגח פרה?
השיעור מציג חידוש מהפכני: לימוד תורה כפעילות שכלית, יש בו פן עמוק של עבודת ה' ייחודית. לימוד התורה מאפשר חיבור פנימי עם ה', שנעדר מקיום המצוות. תמצית ההסבר היא שלימוד מחבר את הבנת האדם עם חכמת התורה. מדובר בחיבור מהותי, שנוגע ברובד פנימי באדם, וצובע אותו בגוון אלוקי. חיבור זה מהווה גם הסבר לתופעה מסקרנת: סמכותם של תלמידי חכמים להכריע בענייני חולין, ולעיתים אף להשפיע על המתרחש בעולם. לייעץ במסחר, לקבוע בסוגיה בריאותית שאין בה השלכה הלכתית, ואפילו לחנון אדם בשנות חיים נוספות. מנין הכוח הזה? מהתורה.
התורה מחמת קדושתה יכולה לשנות מציאות, והתלמיד חכם, שמאוחד לחלוטין עם התורה, שהיא כל מהותו, ניחן אף הוא ביכולת זו.
מהלך השיעור:
פרק 1 – ההסבר להישגים יוצאי הדופן של יהודים בתחומי דעת שונים, הוא החינוך המסורתי בן אלפי השנים ללמידה. החינוך למצוות הוא מדברי חכמים, ומהתורה חובת החינוך מסתכמת בלימוד עם הילד. דיון בדבר נחיצות הלימוד ביהדות.
פרק 2 – לימוד התורה מאחד את (שכל) האדם עם (חכמת) ה'. חיבור פנימי, שנעדר מקיום המצוות. חיבור זה עושה את האדם לאדם אחר (רב יוסף ש'התרומם').
פרק 3 – מחלוקת הרמב"ם והראב"ד באיזה גיל הכיר אברהם את בוראו (40 ו3- בהתאמה). ביאור הרבי ברמב"ם, שמחפש את החיבור ההכרתי העמוק, שארך זמן והגיע לשיאו בגיל הבינה.
פרק 4 – פן נוסף בתורה – כוחה לשנות דברים בעולם. דוגמה הלכתית מתולעת. פן זה משליך על מעמדם של תלמידי החכמים, שמאוחדים עם התורה, ויונקים ממנה כוח זה.
