הפיוט בתפילת גשם מזכיר את הכאת הסלע על ידי משה כ"זכות" שבגללה מבקשים גשם, אך זה היה החטא שמנע ממשה להיכנס לארץ! איך חטא הופך לזכות? הרבי מליובאוויטש מציג גישה מהפכנית: משה לא איבד שליטה ולא חטא מתוך כעס. זו הייתה החלטה מחושבת ומלאת אהבה. משה הבין שאם ידבר אל הסלע והסלע ישמע, יתעורר קטרוג נורא על ישראל – אם סלע אבן מציית לדבר ה', איך אדם יכול להמרות פיו? משה בחר להפר את צו ה' ולהכות את הסלע כדי להגן על ישראל, גם במחיר הקרבת חלומו האישי להיכנס לארץ.
אבל גם העונש לא היה באמת עונש – משה נשאר עם עמו במדבר, כי מנהיג אמיתי לא נפרד מהגוף שלו. המוות במדבר היה עצמו שיא המנהיגות – משה הוא "המטבע הזהב" שיקים את כל העם בתחיית המתים. הריקוד "על הסלע הך" מבטא את הערכה לשיא המוחלט של מנהיגות – ויתור אישי מוחלט למען העם.
מהלך הדרשה:
- הפיוט "על הסלע הך ויצאו מים".
- פתיחה בתמיהה: איך מזכירים חטא כזכות?
- הסבר רבי מנדל מוורקא: פעולה מחושבת.
- המשל על המטבע הזהב בין המטבעות הפעוטים.
- הרבי: גם העונש היה מנהיגות.
- הקריאה למעשה: ויתור למען הזולת.
