קשה, קשה להיות יהודי רוחני. הפיתויים של העולם כל כך קורצים, מזמינים, נגישים וכיפיים. העולם המודרני, הטכנולוגי, מציג לנו חיים נוחים ומהנים, ויהודי שרוצה לעבוד את השם ולהשקיע קצת בצד הרוחני של החיים – מרגיש קצת מדוכא, קצת מנותק מההווי שסביבו. המחשבות הללו עשויות לנקר בנו ולשאול: אם ככה, מה רע ליהנות קצת מהעולם הזה, לראות עולם ולטעום אותו, 'לעשות חיים'? אולי יש שם משהו? למה העולם הזה כל כך זוהר ונוצץ?
במאמר "עבדים היינו" נלמד על הסודות הרוחניים-קבליים של ה'קליפות' – המקור לכל הרהבתנות והחומרנות. נלמד על מקור כוחם של כוחות הטומאה, מאיפה הם שואבים את ה'בר' הזוהר והמפתה הזה, והיכן נמצאת האמת.
תוכן המאמר:
- שתי דרגות ברצון: פנימיות הרצון – רצון תכליתי, תשוקה פנימית מעצמות הנפש; חיצוניות הרצון – רצון אמצעותי, שמוכרח רק כדי להשיג את התכלית. שני הרצונות נקראים גם "פנים ו"אחור" – מה שמתבטא באופן הענקת השפע: השפעה מחפץ פנימי ניתנת פנים מול פנים, והשפעה מרצון חיצוני ניתנת מאחורי הכתפיים.
- חכמת התורה היא ביטוי פנימיות הרצון האלוקי להתגלות בעולמות, היא קובעת איך תהיה ההתגלות האלוקית על ידי קיום המצוות.
- פנימיות הרצון העליון נמשך דווקא לישראל, שמקיימים את המצוות; ואגב ההשפעה לישראל, מקבלים בני אומות העולם את שאריות השפע בדרך אגב, ללא שום הארה פנימית.
- קליפת 'פרעה' מאופיינת בחוצפה והתנשאות, משום שהיא יונקת את חיותה מחיצוניות החיות.
- "עבדים היינו לפרעה במצרים": אצל האבות והשבטים הייתה הארה מפנימיות הרצון העליון, ולכן רק לאחר הסתלקותם התחיל השעבוד של 'בני ישראל' אצל 'פרעה'.
