נוסחת ההצלחה הכלכלית: הפרדוקס של נתינה וקבלה

מדוע דווקא בית ההשקעות האלוקי מתחייב לתשואה ואיך ויתור על כסף מייצר יותר כסף?

"איך עושים כסף?" זוהי אולי השאלה הנפוצה ביותר בעולם העסקים. יש המייעצים להשקיע במניות, אחרים ממליצים על נדל"ן, יש המדברים על חיסכון מוקדם לפנסיה. אבל יש גישת השקעה שונה לחלוטין – גישה אלוקית שמציעה מסלול ייחודי להצלחה כלכלית.

הדבר המדהים הוא שהקב"ה הוא בית ההשקעות היחיד בעולם שמתחייב לרווחים. בעוד שכל אנליסט אומר: "תשמע, אני יכול רק להמליץ, אין בטוח בעסקים", הקב"ה מתחייב: "ובחנוני נא בזאת". כן, הקב"ה עומד למבחן על התשואות שיצמיחו המעשרות שלנו.

סיפורו של ר' דוד דייטש ממחיש את העיקרון הזה בצורה מרתקת. בתחילת דרכו היה סוחר קטן בחתיכות פלסטיק בניו הייבן. בהתוועדות י"ט כסלו תשח"י, ערך הרבי מליובאוויטש מגבית לטובת בניית שיכון בכפר חב"ד. הרבי אמר מילים מדהימות: הוא בטוח שהקב"ה יעמוד בהבטחתו 'עשר בשביל שתתעשר', ולכן מי שייתן מעבר לכוחו, הקב"ה יוסיף לו לפחות פי ארבע.

בחוש עסקי חד, הבין ר' דוד שמשהו קורה. הוא רשם על פתק 3,000$, סכום עצום בימים ההם. הרבי הגיב: "דוד דייטש – עשר פעמים ככה!" הוא לקח הלוואה של 30,000$ ושיעבד את ביתו ועסקו. תוך ימים ספורים קיבל הזדמנות עסקית נדירה שהניבה רווח של 90,000$. הרבי סירב לקבל את העודף ואמר: "אני רוצה להיות שותף שלך. קח את ההמחאה, תכניס לחשבון הבנק שלך וה' יצליח דרכך". מאז נפתחו בפניו שערים והוא הפך לאחד מעשירי חב"ד.

הרבי מליובאוויטש אף מרחיק לכת בתפיסה זו. במכתב מי"א אלול תש"י הוא כותב: "אצל הקב"ה יש שתי דרכים: דרך אחת שקודם הוא נותן כסף ואח"כ רואה כמה מפרישים לצדקה, ודרך שנייה, שנותנים לצדקה יותר מהאפשרי וה' אינו נשאר בעל חוב, אלא מחזיר בחשבון פי כמה חלקים… לכן בראותי את סכום הצ'ק שכתבתם, תמהני מה מרחמים הנכם על הקב"ה? מה אכפת לכם שהצ'ק יהיה כזה שהקב"ה ייתן עליו הכנסה שלא בערך?"

החפץ חיים המחיש זאת במשל נוקב: איכר מכר שקי תפוחי אדמה בשוק והגיע עשיר שרצה לקנות כמות גדולה. הם סיכמו שעל כל שק יניח העשיר קופיקה אחת, ואחר כך ייתן על כל קופיקה את המחיר המלא של השק. האיכר הטיפש חמד כמה קופיקות וגנב לעצמו, בלי להבין שכל קופיקה קטנה שווה שק שלם. כך בדיוק, אומר החפץ חיים, פועל מי שמתחכם עם המעשר – הוא חוסך פרוטות ומפסיד אוצרות.

מסיבה זו, הרבי מציע גישה מהפכנית למי שנקלע לקשיים כלכליים. במקום להפסיק לתת מעשר, הוא ממליץ (במכתב מכ"ב תמוז תשי"ח) לתת חצי מהסכום כעת ואת החצי השני לרשום כחוב לקופת הצדקה לכשיוכל. שכן היות שהצדקה היא המפתח לעשירות, תהיה זו טעות לפספס את הסגולה הזו דווקא בשעה שהאדם זקוק לסייעתא דשמיא כפולה.

כמובן, ישנן הלכות ברורות כיצד לחשב מעשר:

  • מעשר מפרישים מהרווח נטו, לאחר ניכוי כל הוצאות העסק, כולל מיסים.
  • שכירים יכולים לנכות הוצאות הכרוכות בעבודה כמו נסיעות וביגוד מיוחד.
  • במקרה של דוחק, אפשר להפריש רק מהכנסות עודפות לאחר ניכוי הוצאות בסיסיות.
  • תמיכה בילדים נשואים החיים בעוני יכולה להיחשב כמעשר.

אך מעבר לכל הכללים הטכניים, חשוב לזכור: מעשר הוא זכות ולא רק חובה. הוא המפתח לפתוח את שערי השמים ולזכות בברכה כלכלית. כפי שאמרו חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר" – זוהי לא רק הבטחה, אלא הזמנה להיכנס לשותפות עסקית עם בית ההשקעות היחיד שמתחייב לתשואה חיובית.

כתיבת תגובה

שיעורים נוספים בנושא

מקצועות

מה דעתכם על השיעור?