"מן הבהמה": המאבק בין האדם והבהמה שבנו

בבהמה עצמה אין שום דבר רע, היא יצור אלוקי מופלא, אבל הבהמה עסוקה בקיום והתרבות. היא קיימת לשם עצם הקיום וההמשכיות. נשים לב לשלושה פרטים שהביאה הגמרא אודות הבהמה: אוכלת ושותה, פרה ורבה ומוציאה רעי. כלומר, הבהמה עסוקה בהתקיימות. הבהמה גם צועדת על ארבע ומביטה למטה, אבל מעולם לא הרימה את ראשה לשמים. היא לא יודעת שיש משהו מעבר לה. האדם הוא קודם כל בהמה, הוא עסוק בעצמו ובהתפשטותו. אבל האדם הוא גם מלאך. יש בנו קומה נוספת: היכולת להידמות למלאכי השרת. הגמרא מציינת שאנו היצורים היחידים בטבע שצועדים זקופים ויש בנו דעת. שני היתרונות המהפכניים הללו מאפשרים לנו לחיות לשם משהו, לשם מטרה. להפוך את האכילה והשתייה והפריה ורבייה למכשיר לשם שמים, כדי להנכיח את מציאות ה' בעולם.