השיעור שלפנינו עוסק במחלוקת רבי וחכמים, האם 'עיצומו של יום מכפר' או שיש צורך בתשובה קודם. למעשה ערכנו את השיעור כדיון כללי בנושא תשובה ויום הכיפורים, כדי שיתאים ללימוד כהכנה לימים הנוראים. כלומר, השיעור מבוסס אמנם על סוגיית הגמרא, אך מסתעף לדיונים בכל נושא התשובה ויום הכיפורים. כמובן שנושא זה יכול להיות רלוונטי לכל עת.
בחרנו בסוגייה שבמסכת שבועות, אף שמקור המחלוקת נמצא במסכת יומא, כיוון שבמסכת יומא מובאת המחלוקת בצורה תמציתית, ואילו בסוגייה הנוכחית יש בה יותר חומר ללימוד במסגרת שיעור.
הנושא הנידון הוא על איזה עבירות מכפר השעיר המשתלח? הדגשנו בפתיחה לשיעור שבימינו, כאשר אין את השעיר המשתלח, נעשית כפרה זו על ידי היום עצמו. כך שלמעשה, המחלוקת היא בתפקידו של יום הכיפורים.
סיכום השיעור:
- במשנה נאמר ששעיר המשתלח שביום הכיפורים מכפר על מצוות עשה.
- הגמרא מקשה באיזה מקרה מדובר – אם לא עשה תשובה לא יועיל יום כיפור, ואם עשה תשובה לכאורה אין צורך ביום זה?
- התשובה היא שהמשנה תואמת רק לשיטת רבי היא שיום כיפור מכפר אף בלא תשובה, בשונה מחכמים החולקים על כך.
- רבי מוצא הוכחה לשיטתו בפסוק המונה שלוש עבירות ומציין שאינם מתכפרים ביום כיפור ללא תשובה. מכך מוכח ששאר העבירות מתכפרות ביום זה גם ללא תשובה.
- חכמים סוברים שהפסוק מלמד נקודה אחרת, לפיה הכרת רלוונטי גם בעולם הבא, אלא אם כן האדם חזר בתשובה.
