השיעור שלפנינו הוא השלישי והאחרון העוסק בדין סוכה הגבוהה מ20- אמה.
בשיעור הראשון למדנו שלוש שיטות המבארות את טעם ומקור הדין שסוכה למעלה מ20- אמה פסולה. בשיעור השני ראינו שלוש הסתייגויות בשם רב למחלוקת זו. בשיעור הנוכחי ננסה להבין במה אכן נחלקו.
חלקו הראשון של השיעור הוא סיפורי ומעניין. למעשה מדובר סיפור בתוך סיפור: הראשון הוא סיפור סוכתה של הילני המלכה והשני הוא סיפור הדיון בין ר"י לחכמים על בסיס הסיפור הראשון. בהקשר זה הוספנו רקע תמציתי לדמותה של הילני.
חלקו השני של השיעור הוא עיוני מעט יותר ומנסה להוכיח על בסיס הדיון בין ר"י לחכמים, מהו אכן שורש מחלוקתם – בהתאם לשיטות שנלמדו בשיעורים הקודמים. המסקנה היא שניתן להסביר את מחלוקתם לפי כל הדעות ואין ראיה מכרעת.
בחלק הראשון דנו בנושא פסיקה על פי סיפור והגדרת 'מעשה רב'. מתוך כך נידון גם עניין 'מראית עין' והיחס ל'מה יאמרו'. כמו כן, בהקשר של הדיון בין ר"י לחכמים הצענו פעילות שנוגעת לצורת הדיון וכן דילמות שנוגעות לכללים חשובים בשעת דיון, כמו דיוק בראיות ומיקוד.
בחלק השני הבאנו את דברי הריטב"א המבאר כיצד דברי הגמרא מאפשרים להסביר את הסוגיא לפי כל שיטות. כדי להבין את העניין בבהירות יותר מצורפת טבלה שמציגה את השיטות השונות ואת השלכותיהן.
בסיום השיעור הבאנו את פסק ההלכה, שהוא דווקא לפי שיטת רבא שכלל לא נידונה לאורך הסוגיה. בהקשר זה ציינו בדרך אפשר לדברי הגמרא המבארת מדוע נפסקה הלכה דווקא כבית הלל.
סיכום השיעור:
- רבי יהודה הוכיח את שיטתו מסוכת הילני שהיתה גבוהה מ20- אמה וחכמי אותו דור לא העירו על כך.
- חכמים ניסו לענות שהילני היתה אישה, אך רבי יהודה טען שבניה היו שם ולפחות חלקם היו חייבים בסוכה מדרבנן והילני היתה עושה הכל על פי דעת חכמים.
- ביאור המחלוקת תואם לכאורה את שיטת רב יאשיה, לפיו אפשר לבאר שהסוכה היתה בעלת דפנות חסרים לשם אוורור, אבל לשאר הדעות נמצא שהסוכה היתה צרה מאוד והדבר תמוה.
- התשובה היא שמחלוקתם מתייחסת לחדרים צדדיים שהיו בסוכה, בהם ישבה הילני, שהיו אכן צרים.
