למעלה ממדידה והגבלה – יסוד בעבודת ה'

מהו סודו של המקושש? מה מסתתר בין העצים? איך אפשר לשבור את הגבולות? ומדוע חייבים לעשות זאת?

דוקא בפרשת שלח, בעיסוק ב'מקושש העצים' חוזרת פנימיות התורה לעיין בסוגיית "העצים" – עץ הדעת ועץ החיים. סיפורו של המקושש הוא חזרה לסיפור העלום ההוא מפרשת בראשית.

מאמר "ויהיו בני ישראל" שאמר הרבי בשבת פרשת שלח תשי"ג, מעניק מבט חדש לסוגיית חטא עץ הדעת, וההשלכות שלו עלינו.


תוכן המאמר:

  • שני פירושים בזוהר ב"מקושש עצים": א) מקיש ודן בין עץ החיים ועץ הדעת מה חשוב יותר. ב) כפשוטו. שאלה: מהו החטא של האכילה מעץ הדעת, שענינו הבדלה בין רע לטוב? תשובה: אמנם עץ הדעת הוא קדושה. אבל ממנו עלול להגיע ענין של רע. ולכן יש איסור על האכילה ממנו. וכפי שיתבאר.
  • עבודת השם יכולה להיות בשני אופנים: על פי כללים מדודים, ולמעלה מכל הגבלה. דוגמאות מעבודה מעשית של שלושת העמודים שעליהם העולם עומד, כפי שהם במדידה וההשלכות שעלולות להיות למדידה.
  • גם העבודה הפנימית של אהבה ויראה "הטבעיים" יכולים להיות במדידה, וגם לכך יש השלכות.
  • אותו הדבר בעבודת המוח: כאשר ההתבוננות בהנהגת השם את העולם – במדידה והגבלה. מתוך גישה שכלית בלבד. וההשלכה: זה לא סותר מציאות של השכל דקליפה.
  • הדרישה היא, אם כן, לעבוד את השם "למעלה ממדידה", אלא שאין בכך סתירה לכללי המדידה ההלכתיים. ושוב, דוגמאות משלושת העמודים. וכך גם בעבודה פנימית.
  • וזהו המענה לשאלה שבה פתחנו: עץ הדעת הוא קדושה, אלא שעניינו במדידה והגבלה, ועל כן יכול להגיע ממנו רע, וזהו "חטא עץ הדעת". "עץ הדעת" איננו אסור באכילה עולמית, אלא שצריך שלפני כן יטעמו מ"עץ החיים". כלומר: אחרי שהאדם "חי" את ה"למעלה ממדידה", הוא יכול לעבוד "על פי הספר", כי בכך שהוא שייך ל"עץ החיים", הוא מנתק את עצמו מקשר ומתן יניקה לרע, ומעתה הוא יכול לפעול בצורה מסודרת. דוגמה לדבר מסדר התפילה הפותח ב"מודה אני" ו"הודו להשם" – שראשית כל צריכה להיות התמסרות והודאה להשם, מעבר להגדרות של האישיות הפרטית שלי, ומכאן אפשר להמשיך ולהתבונן בעבודה מסודרת.
  • ומכאן שני הפירושים ב"מקושש עצים": ההקשה ונתינת המקום לעץ הדעת כדבר עצמאי המנותק מעץ החיים – כלומר מתן מקום לעבודה "מדודה" במנותק מהתמסרות ל"למעלה ממידה והגבלה", היא שמביאה בסופו של דבר גם לקישוש עצים כפשוטו, שזו עבירה ממש. כאשר אדם "מקושש עצים" ועובד בעבודה מדודה המנותקת מ"עץ החיים"; הוא עלול להיות אפילו ב"מדבר סיני" מקום שבו נתנה התורה, ועדיין לרדת לשאול תחתית. והמסקנה: העבודה, גם המדודה, צריכה להיות מיוסדת על התמסרות הנשמה להשם.

כתיבת תגובה

שיעורים נוספים בנושא

שלח

מרגלי יהושע ורחב 

סיפור מרגלי יהושע ורחב הוא אחד הסיפורים המרתקים בתנ"ך, המשמש הפטרה לפרשת שלח לך. בניגוד למרגלי משה שהביאו דיבה רעה על הארץ, מרגלי יהושע הצליחו במשימתם והביאו דיווח מעודד. במרכז הסיפור עומדת דמותה של רחב, שעזרה למרגלים והפכה לחלק מעם ישראל. בשיעור זה נעמוד על המקורות המרכזיים העוסקים בסיפור זה ונבין את המסרים הטמונים בו.

לשיעור המלא »
שלח

דור המדבר – האם יש להם חלק לעולם הבא?

שאלת גורלו של דור המדבר לעולם הבא היא אחת השאלות המורכבות והעמוקות במחשבת חז"ל. דור שיצא ממצרים בנסים גלויים, שזכה לראות את השכינה ולקבל את התורה, אך גם חטא בחטאים חמורים במדבר, מעורר שאלות קשות על צדק אלוקי ועל גבולות הרחמים. בשיעור זה נעמוד על המחלוקת הגדולה בין חז"ל לגבי גורל דור המדבר ונבין את הטעמים והנימוקים השונים.

לשיעור המלא »

מקצועות

מה דעתכם על השיעור?