ימי ספירת העומר, הם ימים של עבודת המידות ותיקונם. את הפסוק בפרשתנו "וספרתם לכם" פירשו חסידים הראשונים שה"לכם", החיים עצמם, צריכים להיות "ספירים" כמו אבן חן, אבן ספיר, ומאירים היטב.
מהי עבודת המידות, כיצד עושים זאת – על כך נלמד במאמר "וספרתם לכם" שאמר הרבי הריי"צ בשנת תרצ"ב. ואגב הדברים, נגלה הרבה תובנות עמוקות בנפש האדם. תובנות שנוכל לקחת אתנו גם אחרי ימי הספירה – לכל השנה כולה.
תוכן המאמר:
- המשמעות הרוחנית של מצוות ספירת העומר היא להאיר את המידות.
- ה'מידות' של הנפש במצב הטבעי והגולמי שלהן הן ביטוי של האגו, ולכן כל מידה מוגדרת מאד במהות שלה ולא מסוגלת להכיל תכונות שונות והפוכות. רק בשילוב של התבונה והשלטה שלה על ההתנהלות הספונטנית והרגשית, ה'מידות' עוברות למצב של "התכללות" והכלה הדדית. זו המשמעות של ספירת העומר ו"המשכת המוחין במידות", ולכן בספירת העומר סופרים ארבעים ותשעה ימים: אלו שבע המידות שכלולות כל אחת מכל השבע.
- תיקון המידות הוא ראשית העבודה הרוחנית, שלשמה יהודי נשלח לעולם הזה. והצעד הראשון בעבודה הזו הוא לברר אילו מידות צריך לשבור ולהרחיק לחלוטין ואילו מידות צריכות תיקון והארה.
- תחילת הטיפול במידות היא המודעות העצמית המלאה והשקופה. לעתים תכונות או התנהגויות שליליות או חיוביות עלולות להטעות את האדם ולגרום לו לשיפוט כללי לקוי על מצבו האמתי. ולכן יש צורך קריטי להאיר את האישיות, בעזרת התבוננות שכלית יסודית ומקיפה.
- היעד של "המשכת המוחין למידות" הוא לנהל את האינסטינקטים הרגשיים על פי מנגנון איזון ובקרה של השכל, כך המידות יפעלו בצורה תקינה ויעילה.
