א. שאלה: כיצד יתכן שהפירות הנעלים ביותר – פירות השנה החמישית שהם המטרה והתכלית – נאכלים סתם כך, בעוד פירות השנה הרביעית, שהם רק הכנה והקדמה לקדושת פירות השנה החמישית, נאכלים בקדושה ובטהרה?
ב. סיפור: הבעל שם טוב גער ב'פרוש' שהעדיף להמשיך ללמוד תורה במקום להודות לה' על חייו הגשמיים, והבעל שם טוב אף הוסיף ואמר כי פרנסתו של הקדוש ברוך הוא היא "תהילות ישראל".
ג. הסיפור בעומק יותר: מהי המעלה ב'תהילות ישראל' על לימוד תורה, ומדוע התהילות הללו חייבות להיות על דברים גשמיים? – מפני שדווקא ה'תהילות' על ענייני החולין מגלות את ה' בעולם התחתון, ומגשימות את המטרה של 'דירה בתחתונים'.
ד. לאור זאת: ביארנו את קדושתם הגדולה של פירות השנה החמישית, שכן דווקא בהם ועל ידם רואים את ברכת ה' גם בפירות חולין, ומכירים בכך שה' נמצא בכל מקום. אמנם, הכרה זו באה רק לאחר הקדמה של קדושה והתרוממות – נטע רבעי.
