הדרשה מציגה תפיסה מהפכנית על יחס האדם לתורה ולקדושה. בעוד שב"וורקוהליזם" גשמי אנו רואים התמכרות שלילית לעבודה, התורה מציגה מושג של "וורקוהליזם דקדושה" – התמכרות חיובית ורצויה לתורה. הנשיאים שנתנו בדיוק שש עגלות ללא עודף מלמדים שבקדושה אסור להשאיר "חללים ריקים". הקשר לתורה אמור להקיף כל רגע וכל כוח באישיות – הן בכמות והן באיכות.
הרבי מדגיש שביטול תורה הוא לא רק בכמות אלא גם באיכות – אם יש כוח בנפש שאינו משמש ללימוד תורה, האדם עובר על איסור ביטול תורה. הסיפור על רבן יוחנן בן זכאי ממחיש זאת: הוא היה כל כך עסוק בתורה שמעולם לא עצר לעשות חשבון נפש, ורק לפני מותו התיישב לראשונה לחשב את מעשיו. המסר: יש להיות "מכורים" לתורה בצורה בריאה ומועילה.
מהלך הדרשה:
- פתיחה: פרשת נשא כ"ירח הדבש" עם התורה.
- הבעיה: מדוע בדיוק שש עגלות ולא יותר?
- העיקרון: אסור להשאיר חללים ריקים בקדושה.
- ההשוואה: וורקוהליזם גשמי מול רוחני.
- הדוגמה: רבן יוחנן בן זכאי שלא עצר לחשבון נפש.
- המסקנה: לנצל כל כוח בנפש ללימוד תורה..
