יום השבת משפיע ברכה על כל ימי השבוע הבא ובכן, שבת זו 'מברכת' את חג השבועות – זמן מתן תורתנו, וזו ההזדמנות לעסוק במשמעות התורה לחיינו כאן בעולם: כאשר אדם מבקש קשר עם הקדוש ברוך הוא, מכוונים אותו ללמוד תורה. ידוע לכל מאמר הזוהר המפורסם: "ישראל מתקשראן באורייתא, ואורייתא בקודשא בריך הוא", כלומר, הדרך ליצירת קשר וחיבור עם הקדוש ברוך הוא עוברת בלימוד התורה.
וזה מעלה את התמיהה: התורה כוללת לא רק הוראות מעשיות לקיום המצוות כהלכתן, אלא הרבה תחומי עיון שאין להם דבר וחצי דבר עם קיומן המעשי של המצוות, ואפילו לא תמיד בזיקה לעבודת השם. יכול יהודי לשבת ולהקדיש את ימיו ללימוד תורה, ולמעשה, הוא מעמיק בלימודים משפטיים – גישור בסכסוכים ממוניים, שמאות נזיקין או דיני חלוקת ירושה. והשאלה זועקת: מדוע זה חשוב? מה זה נותן לנשמה? לשם מה ביקש הקדוש ברוך הוא שכל יהודי יקדיש כל רגע פנוי בחייו ללימודים שאולי לא ייגעו בכלל בנשמתו?!
כדי לענות על הקושי, ייקח אותנו מאמרו של רבי שניאור זלמן בעל התניא למסע להבנת מהות העומק של התורה, כמסלול להתעלות הנשמה בגן עדן, וכך נבין היטב את משמעות לימוד התורה בעולם שלנו.
המאמר הוא קטע מתוך הדרוש "חייב אינש לבסומי" מתורה אור של רבינו הזקן – מאמר שנחשב לחשוב ומרכזי, וחלקים ממנו מצוטטים בהרבה מקומות.
תוכן המאמר:
- שלושה דברים צריכים הסבר:
א. "ענין מתן תורה" – משמעות ירידת התורה והתלבשותה במושגים גשמיים.
ב. לימוד התורה בעולם הזה כהכנה לעונג הרוחני מהתורה בגן עדן.
ג. הפערים בחובת תלמוד תורה, בין מי שדי להם בקריאת פסוק פעמיים ביום, לבין מי שביטול תורה של רגע מחייב אותם בעונש חמור. - התורה נקראת "משל הקדמוני", משום שהיא 'משל' שבאמצעותו ניתן להשיג את "קדמונו של עולם" – הקדוש ברוך הוא עצמו, שלמעלה מהעולם.
- בכל השגה בתורה יש מובנים פנימיים רבים, זה למעלה מזה, ללא סוף. לכן נקראת התורה "משל הקדמוני", משום שבה מלובש הנמשל, "קדמונו של עולם" עצמו. זו התשובה לשאלה הראשונה: "עניין מתן תורה" הוא ירידת התורה ממקורה בחכמתו של הקדוש ברוך הוא והתלבשותה בלבוש גשמי שאותו אנחנו מסוגלים לתפוס, וכך להשיג את הגילוי האלוקי הנעלה שמצוי בתורה כ'נמשל'.
- רק באמצעות לימוד התורה בעולם הזה, ה'משל' – ניתן להשיג את התענוג האלוקי בגן עדן, ה'נמשל'. זו התשובה לשאלה השנייה: דווקא לימוד התורה בעולם הזה הגשמי הוא תנאי להשגת הגילויים האלוקיים הנשגבים בעולמות העליונים.
- לכל נשמה דרגת השגה שונה ב'נמשל', ובהתאם לה הוא נדרש ללמוד תורה. זו התשובה לשאלה השלישית: יש מי שדי לו בלימוד מועט כדי להשיג את ה'נמשל' שלו, אך מי שנדרש ללמוד יותר ומבטל תורה, מחסיר מחלקו ב'משל' ונענש ב'כריתת' נשמתו מהעונג האלוקי.
