הדרשה מגלה משמעות עמוקה ב"חידת שלושת הימים" – העובדה שמשה ביקש מפרעה רשות ליציאה קצרה של שלושה ימים ולא ליציאה לצמיתות. לפי רבנו הזקן, זו הייתה כוונת מכוון, כי יציאת מצרים הייתה צריכה להיות כבריחה – לא רק מהמצרים החיצוניים אלא גם מ"פרעה הפנימי".
יהודי מורכב מכוחות מנוגדים, ולעולם לא תהיה הסכמה פנימית מלאה לעבודת ה'. הפתרון אינו בהשגת הרמוניה מושלמת אלא ב"בריחה" – בצעידה קדימה למרות הקושי והמאבק הפנימי. כמו רב עמרם חסידא שביקש שיצילו אותו מעצמו, כך יהודי נדרש לפעול בצורה של "אתכפיא" – להקשיב לקול הטוב ולהתעלם מהקול הרע. המסר המעשי הוא: "גנוב שלושה ימים ועשה טוב" – אל תחכה לשלמות, קח מעשה אחד טוב ותבצע אותו.
מהלך הדרשה:
- התמיהה על הערמת "שלושת הימים" שמשה ביקש מפרעה.
- פרעה מופתע ש"ברח העם" למרות שבעצמו שחרר אותם.
- הרעיון העמוק: ממצרים יוצאים בבריחה – בבריחה מעצמנו.
- הסיפור על רב עמרם חסידא שביקש שיצילו אותו מעצמו.
- המסר לחיים: גניבת שלושה ימים ועשיית טוב, קפיצה לפעולה.
- החלוקה לכוחות פנימיים וחיצוניים בנפש האדם.
- מנהג חטיפת האפיקומן כתזכורת ליציאת מצרים כגנבים.
