א. בהקדים: כי כל דין או הלכה בתורה יש לה משמעות גם ברובד עמוק יותר, בעובדת ה'.
ב. דיני שומר ברובד הפשוט: לשומר ניתנו שור, חמור, זה או שלמה לשמור, הוא איבד אותם, ומוטלת עליו האחריות לפצות את הבעלים.
ג. דיני השומר ברובד הפנימי: לכל יהודי ניתנה נשמה קדושה כ'פיקדון'. יתכנו כמה מקרים שבהם הפיקדון לא ישמר כנדרש. שור – התלהמות. חמור – אדישות. שלמה – חוסר במעשה בפעולה. שה – איבוד הגאווה היהודית.
ד. 'שה דאבידה' ברובד הפשוט: צריך להחזיר כל אבידה שנמצאת, ומסקנת הגמרא היא כי קשה להבין מדוע התורה פירטה את הדוגמה של 'שה'.
ה. 'שה דאבידה' ברובד הפנימי: הבעיה של איבוד 'גאון יעקב' היא הגדולה מכולם, שכן הבעיה היא לא מקומית ונקודתית, אלא בסיסית, החוסר הוא בהבנת מהותו של יהודי ותפקידו בעולם. ולכן היא 'קשה', קשה להתמודד עם בעיה כזו. ולמרות זאת, גם את הבעיה הזו ניתן לתקן.



