היתר נדרים פורחים באוויר – מתי החכם יכול לבטל?

החכם רואה את התמונה הגדולה. הוא יכול להעריך אם האדם מוכן לעבור מהתרחקות להתקרבות, מסגפנות לקידוש. הוא אומר לנודר: "המשימה שלך כבר לא להימנע מהעולם, אלא להעלות אותו. לא לברוח מהגשמיות, אלא לקדש אותו".

דבר מוזר מופיע בפתיחת פרשת מטות. התורה מתחילה: "וידבר משה אל ראשי המטות" – משה מעביר את דיני הנדרים תחילה לראשי השבטים, ורק אחר כך לכל העם. מדוע? האם יש משהו מיוחד בנדרים שדורש התייעצות עם ההנהגה קודם?

רש"י מסביר: "לימד שהפרת נדרים ביחיד מומחה" – התורה רומזת כאן לדין מיוחד שחכם יכול להתיר נדרים. וזה, כמובן, דין חריג ביותר. איפה מצאנו שחכם יכול לבטל התחייבות או מעשה אחר שנעשה?

הגמרא עצמה מתקשה עם הדין הזה: "היתר נדרים פורחים באוויר" – כך נאמר בחגיגה י,א. רש"י מסביר: "התרת נדרים שאמרו חכמים שהחכם מתיר את הנדר, מעט רמז יש במקרא ואין על מה לסמוך, אלא שכן מסור לחכמים בתורה שבעל פה".

זה דין יוצא דופן שלא דומה לשום דין אחר בתורה. למה דווקא בנדרים יש כוח לחכם לבטל? מה התפקיד המיוחד של החכם בעולם הנדר?

כדי להבין את עומק הענין, נספר סיפור שהתרחש לפני כ-700 שנה באחת התקופות ההיסטורית החשובות בחיי עמנו. דף הגמרא, התלמוד הבבלי, מעוטר מצד אחד בפירוש רש"י, ומצד שני בפירוש "התוספות". זה פירוש שנכתב במשך כמאתיים שנה על ידי נכדי ותלמידי רש"י ושאר בעלי התוספות בגרמניה ובצרפת. מי שנחשב לאחרון בעלי התוספות הוא גדול חכמי אשכנז, רבי מאיר ב"ר ברוך, שמפורסם בתור המהר"ם מרוטנברג.

המהר"ם ניסה להגר מגרמניה לארץ ישראל, אבל יהודי מומר הלשין על ניסיון הבריחה והמהר"ם נתפס באיטליה. הוא נכלא במבצר אנזיסהיים בחבל אלזס בגבול גרמניה-צרפת והקיסר הגרמני דרש סכום כופר אדיר בן 20,000 מארק כדי לשחררו.

הרא"ש, רבנו אשר, שהיה גדול תלמידיו, הטלטל מקהילה לקהילה ואסף את כל הסכום, אך המסורת מספרת כי המהר"ם אסר בתוקף לשלם את הסכום הענק, מחשש שהדבר יביא לגל נוסף של סחיטה ומעצרים. המהר"ם נותר בכלא שנים ארוכות ונפטר שם אחרי שבע שנים. גם כעת לא גילה הקיסר רחמים וסירב לשחרר את הגוף הקדוש לקבורה. חלפו 14 שנים בהן גופו של המהר"ם היה מוטל שם, עד שקם אחד מעשירי וורמייזא (וורמס), בשם ר' אלכסנדר ווימפן ונתן את רוב הונו כדי לפדות את הגוף הקדוש ולהביאו לקבר ישראל.

לפי סיפור שעובר מדור לדור, המהר"ם הגיע לאותו יהודי בחלום ואמר כי הוא רוצה לגמול טובה עבור החסד של אמת שעשה עמו. ביכולתו לבחור בין שתי אפשרויות: 1. הוא, בניו וצאצאיו יזכו לעשירות מופלגת עד סוף הדורות. 2. הוא ימות באופן מידי ויזכה להיות 'עמי במחיצתי' ולהיכנס להיכלו של המהר"ם בגן עדן. היהודי התייעץ עם הרב המקומי ובחר באפשרות השנייה: להיות עם המהר"ם בגן עדן. תוך זמן קצר הוא נפטר, ועד היום אפשר למצוא את קברו של ר' אלכנסדר ווימפן צמוד לקברו של המהר"ם בבית החיים בוורמס.

חסידים מספרים כי כאשר שחו את הסיפור באזני החסיד הדגול רבי הלל מפאריטש, מגדולי תלמידי האדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש, אמר בצער: כמה חבל שהסיפור התרחש לפני התגלות החסידות. שכן חסיד היה בוחר באפשרות הראשונה: לזכות בעשירות מופלגת ולחיות לאריכות ימים. שכן החיים בעולם יכולים להביא את האדם למדרגה גבוהה יותר מכל חיי גן עדן. הנחת תפילין אחת בעולם הזה – המחברת יהודי לעצמותו יתברך – שווה יותר מכל חיי העולם הבא.

מה הקשר בין הסיפור הזה להיתר נדרים?

הרבי מליובאוויטש מביא בליקוטי שיחות הסבר מעמיק: המטרה בהליכה אל החכם היא לשמוע ממנו שכבר התעלית מעל הקושי הגשמי ואינך זקוק לנזירות! החכם הוא הרופא שבודק את הפציינט ומוודא שהבעיה הזמנית חלפה והאדם כשיר לשוב אל ההתעסקות עם קידוש העולם החומרי.

זה מסביר מדוע דווקא בנדרים יש כוח לחכם לבטל. הנדר איננו ערך בפני עצמו, אלא כלי זמני. כמו תרופה – יש זמן לקחת אותה ויש זמן להפסיק. הבעיה היא שהאדם שנתקע בנדר לא יכול לדעת בעצמו מתי הוא מוכן לחזור לחיים הרגילים. הוא צריך מישהו אובייקטיבי מבחוץ שיעריך את מצבו.

החכם הוא לא פשוט בית דין שפוסק הלכה. הוא רופא רוחני שמאבחן מתי הטיפול הסתיים. הוא מעריך את האדם ואומר לו: "הבעיה שגרמה לך לקבל את הנדר כבר נפתרה. אתה לא צריך יותר 'אנטיביוטיקה רוחנית'. אתה מוכן לחזור לעבודה האמיתית – קידוש החיים והעולם."

זה מה שמייחד את דין היתר נדרים. זה לא ביטול של התחייבות, זה הכרה שההתחייבות מילאה את תפקידה. זה לא הורדת רמה, זה עלייה למדרגה הבאה.

כותב הרבי ברשימות: "כללות עניין הנדרים שאוסר על עצמו דבר המותר – שבכל אחד ואחד ישנם שינוי הזמנים שלפעמים צריך להתרחק מדבר שבזמן אחר היה מסוגל להעלותו".

החכם רואה את התמונה הגדולה. הוא יכול להעריך אם האדם מוכן לעבור מהתרחקות להתקרבות, מסגפנות לקידוש. הוא אומר לנודר: "המשימה שלך כבר לא להימנע מהעולם, אלא להעלות אותו. לא לברוח מהגשמיות, אלא לקדש אותו".

זה הסוד של "היתר נדרים פורחים באוויר" – הם פורחים באוויר כי הם מעלים את האדם מהקרקע למעלה, מההימנעות להעלאה, מהבריחה לתיקון.

וזה הלקח לכולנו: כל הגבלה שאנו מקבלים על עצמנו צריכה להיות בדוקה מדי פעם. האם היא עדיין משרתת את המטרה? האם היא עדיין מעלה אותנו או שהיא כבר מגבילה אותנו? החכם הפנימי שלנו צריך להעריך את זה כל הזמן ולהתיר כל נדר שכבר מילא את תפקידו.

כתיבת תגובה

שיעורים נוספים בנושא

במדבר

שלמות הארץ

משה רבינו מחליט לחצות את שבט מנשה, וליישב את חציו בארץ ישראל ואת חציו השני בחוץ לארץ, בעבר הירדן המזרחי. חלוקה זו מלמדת על מעמדו של משה רבינו, מצביעה על קשר עמוק של שבט מנשה לארץ ישראל וגם על התשוקה הגדולה שבערה בהם לזכות לגאולה השלמה.

לשיעור המלא »

מקצועות

מה דעתכם על השיעור?