א. שאלה: כיצד מסתדרת העובדה שאפרו של יצחק מונח על גבי המזבח, עם הדין המפורש בפרשת השבוע לפיו יש לפנות את הדשן מעל המזבח?
ב. בהקדים: עבודת ה' של כל יהודי היא בדומה לעבודת הכהנים בבית המקדש, המצוות עצמם הן הקרבנות שקרבים על גבי המזבח, ואילו שאר ענייני החולין הם 'דשן' הקרבנות.
ג. תוספת ביאור: בענייני החולין ישנן שתי דרגות, "כל מעשיך לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו", והדרגות הללו מקבילות לדשן המונח מחוץ למחנה, ולדשן המונח לצד המזבח.
ד. לאור זאת: ניתן להבין מדוע אפרו של יצחק מונח על גבי המזבח, משום שהוא עבד את ה' באופן של 'מסירות נפש', עד שאין לו ענייני חולין, שכל חייו הם "על גבי המזבח". עבודת ה' הזו של יצחק היא "זכות העקידה".
ה. המסר: בעת התפילה נדרש מאיתנו להתנתק מהעולם שסביב, כאילו אין לנו בחיינו 'דשן', מעין עבודת יצחק במסירות נפש.
