הגוף הוא לא רק כלי זמני שאפשר לזרוק אותו אחרי השימוש. הוא נשאר מחובר לנשמה ויש בו משהו מהקדושה שלה. לכן אנחנו קוברים אותו בכבוד וממשיכים ללכת לקבר - לא רק כזיכרון מוחשי למה שהיה, אלא כמקום בו נשמרת משהו מקדושת הנשמה ונשמר קו של חיבור אל חלק הנשמה העיקרי שעלה למעלה.
מהי ידיעת הזהב שהונחה על שולחנו של מלך עמלק, שבעקבותיה יצא שוב למלחמה עם ישראל? אם נעמיק בנושא דרך עיון בפירושו של רש"י לפסוקים, נוכל למצוא את המשמעות של מלחמת עמלק לחיים הרוחניים שלנו.