המדרש מספר שמותה של שרה היה קשור לבשורת העקידה. אותו אירוע שיהודים מספרים עליו בהערצה בכל הדורות, גרם לשרה להתמוטט ולמות. השאלה המתבקשת היא – מה ההבדל בינה לבין אברהם, שצעד לעקידה בעוז ובשמחה?
התשובה הפשוטה היא ששרה היא "אמא" ורחמי אם אינם יכולים לעמוד בכך. אבל מאחורי התשובה הפשוטה הזו מסתתר עיקרון עמוק יותר על ההבדל המהותי בין גברים ונשים.
הגמרא מספרת (תענית כג) על חכמי ישראל שחיפשו מישהו שיתפלל על עצירת בצורת. הם פנו לאבא חלקיה, נכדו של חוני המעגל. אבא חלקיה עלה עם אשתו לגג להתפלל, והנה – העננים עלו דווקא מהצד שבו התפללה האישה. כששאלו אותו מדוע, הסביר: "כשעני בא אליי, אני נותן לו מטבע והוא עוד צריך לטרוח להפוך אותו לאוכל. אבל כשעני בא לאשתי, היא נותנת לו אוכל מוכן שיכול מיד להחיות את נפשו."
סיפור זה חושף הבדל מהותי: גבר חי בעולם של רעיונות, אישה חיה בתוך המציאות. גבר יודע מה צריך לעשות, האישה עושה זאת בפועל. אפשר לראות זאת בחיי היומיום: חתן וכלה מתכננים חתונה – החתן רוצה להתחתן, אבל אין לו מושג וסבלנות איך לבחור הזמנות, לתאם עם ספקים, לבחור פרחים ותזמורת.
ההבדל הזה נובע מהשורש הרוחני של כל אחד: הגבר נמשך משש הספירות העליונות שהן רעיוניות, ואילו האישה מספירת ה"מלכות", מקור המציאות הגשמית.
דבר זה בא לידי ביטוי גם בביתם של אברהם ושרה. למשל, שרה הבחינה בהשפעה השלילית של ישמעאל על יצחק בעוד שאברהם לא תפס זאת, עד שהקב"ה אמר לו "שמע בקולה". בכך מובן גם פער התגובה ביניהם בעקידה:
אברהם, שחי בעולם של רעיונות, ראה את העקידה כרעיון נשגב של מסירות נפש. מבחינתו, הקשר עם יצחק יימשך גם אם נשמתו תהיה בעולם העליון. אבל שרה – כמו כל אם יהודייה – תפקידה לגדל ילד במציאות הגשמית של העולם, ולכן לא מצאה טעם לחיות בלי יצחק כפי שהוא, נשמה בגוף.
הרעיון הזה מעביר מסר חשוב על מהות הנישואין: פעמים רבות נוצרים חיכוכים בין בני זוג בגלל פערי האישיות ביניהם. כאן מלמדת התורה שזה בדיוק סוד ההצלחה של הנישואין. הקב"ה נותן לכל אחד את מה שהוא צריך ולא את מה שהוא רוצה. מוסד הנישואין נועד להשלים לכל צד את מה שחסר בו ולא להעצים את מה שכבר יש בו.
המסר מעביר גם תובנה חשובה על מידת האחריות של נשים: גבר יכול לרצות לחיות ביראת שמים עם ילדים מחונכים, אך אין לו את הסבלנות והידע כיצד לעשות זאת. לכן הורה הקב"ה למשה לפני מתן תורה: "כה תאמר לבית יעקב" – דבר תחילה עם הנשים, כי "דרכן של אנשים לילך אחרי נשים" ו"הן מנהיגות בניהן לתורה".
ההבדלים הללו אינם חולשה אלא עוצמה. כשגבר ואישה מבינים את תפקידיהם המשלימים, הם יכולים ליצור יחד מציאות שלמה – שילוב של חזון ומעשה, של רוח וחומר, של שאיפות גדולות ויישום מעשי.
