מאמר ה'המשך' של "באתי לגני" תש"י – שהוציא הרבי הריי"צ ליום הסתלקותו, הוא "היושבת בגנים" – שיועד ליום י"ג בשבט, יום היארצייט של אם הרבי הריי"צ, הרבנית שטערנא שרה.
מתוך כך גם הרבי שהתוועד תמיד בשבת הסמוכה ליו"ד שבט, היה אומר לרוב מאמר הפותח ב"היושבת בגנים" בימים הללו. בדרך כלל היה המאמר הזה סוג של המשך למאמר "באתי לגני" שנאמר בהתוועדות של יו"ד שבט.
המאמר אותו נלמד היום, נאמר בשנת תשכ"ט, והוא סוקר "תורה" שנאמרה אצל הבעש"ט והמגיד שלוש פעמים, ומבאר את קריעת ים סוף, והכוח של היהודי לשנות את הטבע ולהתנגד אפילו לרצון השם הגלוי.
תוכן המאמר:
- פירוש הפסוק "היושבת בגנים": שהקב"ה ופמליא שלו באים לשמוע בקולם של ישראל הרועים בגנים של אחרים – אבל יושבים בבתי כנסיות ובתי מדרשות. שאלה: איך יתכן שדוקא בזמן הגלות, שישראל הם באופן שיושבים "בגנים" של אחרים, והיינו שנהנים מן הגלות – דוקא אז הקב"ה ופמליא שלו באים לשמוע בקולם.
- תורת הבעש"ט: לאיתנו – לתנאו, כי אם לא היה נבקע הים היתה מתבטלת מציאותו, הדבר ה' המחיה אותו, כי כל קיומו מלכתחילה הוא כדי שיבקע לישראל – וכשמתבטל דבר ה', היה כלא היה כלל. תוספת הרב המגיד: עושים רצונו של מקום ולא מאמרו – שכמו הבן המתווכח עם אביו בלימודו, עושה לו נח"ר יותר מאם היה מסכים עמו ולא דן בכוחו הוא. ועל כן הצדיק הוא "עושה רצונו של מקום" – ולא "מאמרו", כי הוא לפעמים מתנגד למאמר הראשון, שזהו אמיתת הרצון. ענין הבן הסותר דברי אביו הוא ענין עבודת התשובה.
- ההוספה שאמר הרב המגיד לאדמו"ר הזקן: רבי פנחס בן יאיר מבטל את טענת גינאי נהרא, כיון שהדבר ה' המחיה כל הבריאה הוא בתנאי שיעשה רצון הצדיקים גם נגד טבע הבריאה – ואם לא ישמע לציווי רבי פינחס בן יאיר הרי זה כאילו לא היה מעולם. וענין זה הוא אצל 'בנים' השומרים הברית.
- החידוש ב'גינאי נהרא' שטבע הבריאה מתבטל לא רק עבור צדיקים ובעלי תשובה, אלא לכל אחד מישראל – שומר הברית. ומזה נמשך הכח לכל אחד שגם אצלו יהיה הענין שטבע העולם מתבטל בשביל ישראל. וזהו הביאור ב"יושבת בגנים" – שגם כשישראל במצב של גלות, הקב"ה כביכול "תלוי" בו ובא לשמוע בקולו.
