בקריאה "פתחי לי אחותי, רעיתי" מתוך שיר השירים ישנם שני סוגי אהבה, אהבת אחות ואהבת רעיה, המייצגים שני ממדים של הקשר בין האדם לקב"ה. אהבת האחות היא הקשר הטבעי, הנצחי, שאינו ניתן לניתוק – "חלק אלוקה ממעל ממש" שבנשמה היהודית. זו האהבה השקטה, הפנימית, שמתעוררת באלול ללא סיבה מיוחדת. אהבת הרעיה היא ההתחדשות, הסערה והגעגועים שנוצרים מהמאמץ לחיבור מחדש.
שני הממדים נחוצים: הביטחון הבסיסי שהקשר לעולם לא ינותק, והמאמץ הדינמי לחידוש והעמקת הקשר. באלול, כשהקב"ה "יוצא לשדה", הוא קורא אלינו בשני הקולות: כאחים שמעולם לא נפרדנו באמת, וכאהובים שזקוקים להתחדשות העמוקה של מפגש אמיתי.
מהלך הדרשה:
א. ראשי תיבות שונים למילה "אלול".
ב. התמקדות בפסוק "אני לדודי ודודי לי".
ג. סיפור שיר השירים, ממפגש הכרמים ועד הדלת הנעולה.
ד. "אחותי רעיתי" – ההבדל בין אהבת אחות לאהבת רעיה.
ה. יישום על הקשר בין היהודי לקב"ה.
ו. סיפור האדמו"ר הריי"צ על הקשרים שלא ניתנים לניתוק.
ז. דוגמה מאברהם ושרה במצרים.
