ראש השנה הוא התחלה מוחלטת – יום שבו יורדת לעולם חיות חדשה. והנה, למרות מוטיב הראשוניות המובהק, לפי כללי הלוח לעולם לא יחול א' תשרי ביום ראשון בשבוע. הסיבה נעוצה בהבדל שבין שתי ההתחלות.
יום ראשון בשבוע מזכיר את היום הראשון לבריאה, שעליו נאמר "יום אחד" – שהקב"ה היה יחיד בעולמו ולא הייתה שום מציאות נוספת שתסתיר את האמת האלוקית. ראש השנה, לעומתו, נקבע ביום השישי לבריאה, יום בריאת אדם הראשון, שאסף את כל הנבראים והמליך עליהם את הקב"ה.
שני השלבים קיימים גם בחיינו: ברגעי התעלות – שיעור, תפילה, התוועדות – אנו מנותקים מן העולם וחווים את האמת בטהרתה, כמו ביום הראשון. אך העבודה האמיתית היא להעביר אמת זו גם לתוך האכילה, העבודה והמפגש עם אנשים – וזה מה שעשה אדם הראשון ביום השישי.
סיכום השיעור:
- שתי התחלות – בכל ראש השנה יורדת חיות חדשה לעולם, ואף על פי כן לפי הכלל "לא אד"ו ראש" לעולם לא יחול א' תשרי ביום ראשון בשבוע.
- תזכורת לבריאה – "יום ראשון בשבוע הוא בדוגמת יום ראשון דהתחלת הבריאה", וכך גם ראש השנה – "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון".
- הכתרה ראשונה – ראש השנה הוא יום בריאת אדם הראשון, שקרא לכל הנבראים "בואו נשתחוה" והמליך את הקב"ה, ודוגמתו בכל שנה "כדי שתמליכוני עליכם".
- ה' אחד – ביום הראשון נאמר "יום אחד" כי "היה הקב"ה יחיד בעולמו", והחידוש של היום השישי הוא שגם הנבראים עצמם קיבלו את מלכותו.
- שני שלבים – בקביעות ראש השנה בסמיכות ליום ראשון מודגש הן ביטול הפער בין שני המצבים, והן ש"ישנו ענין נעלה יותר שבא לאחרי יום ראשון" – החידוש שבעבודת האדם.
