השיעור הנוכחי הוא השני והאחרון העוסק בתיאור חורבן הבית, ומחולק לשני נושאים: הראשון – פגישת רבי יוחנן בן זכאי ואספסיינוס. השני – מעשי טיטוס ועונשו.
גם בשיעור זה בולטת העובדה שהגמרא אינה מבקשת להנציח תיעוד היסטורי, שכן התיאורים אינם פרופורציוניים – מחד, הם מאריכים מאוד בסיפורים מסוימים. מאידך, הם מתעלמים לגמרי מכל אשר התרחש במקביל. בכך בולט שהמטרה אינה בסיפורים עצמם אלא בלקחים העולים מהם.
המסר העיקרי שחוזר על עצמו הוא השגחתו של הקב"ה, המלווה כל פרט בצורה מדויקת ומכוונת מראש; אותה השגחה שמונעת מרבי יוחנן להשיב לאספסיינוס ולבקש ממנו שיעצור את החורבן, היא גם זו שמביאה את טיטוס על עונשו.
בנוסף, ניתן ללמוד מבקשותיו של רבי יוחנן בן זכאי את סדרי העדיפויות שהציב לעצמו, כאשר התמקד בבקשות רוחניות והבטיח בכך את עתידו הרוחני של העם. מלבד זאת הוספנו מספר דילמות מהחיים, המתייחסות למסרים נוספים שניתן למצוא בדברי הגמרא, בדגש על יישום בחיי היום-יום.
סיכום השיעור:
- רבי יוחנן מתחזה למת ומצליח לצאת מירושלים.
- בפגישתו עם אספסיינוס, הוא מנבא כי הוא עתיד למלוך, אך לא מצליח לשכנעו לעזוב את ירושלים.
- חכמים מציינים שהקב"ה מנע ממנו לעשות זאת, למרות חכמתו.
- במהלך פגישתם מגיע שליח ומודיע על מינוי אספסיינוס למלך.
- רבי יוחנן מרשים אותו בפתרון לבעיה שנוצרה עם הנעליים והוא מציע לו שיבקש מה שירצה.
- רבי יוחנן מציג שלוש בקשות – הצלת יבנה, הצלת שושלת רבן גמליאל ורפואת רבי צדוק.
- לאחר עזיבת אספסיינוס הגיע בנו טיטוס שהשפיל את היהודים ופגע בכבודו של המקדש.
- בחזרתו היתה סערה בים והוא התבטא בחוצפה כלפי הקב"ה.
- כאשר עלה ליבשה נכנס יתוש במוחו וניקר בו עד מותו.
