סוד הקץ

סיכום השיעור:

המדרש רואה בניסיון יעקב לגלות את הקץ משל עמוק. כמו עבד נאמן שרוצה לגלות לבניו היכן שטר שחרורם, כך יעקב רצה לגלות את סוד הגאולה. אך כשם שהמלך מונע מהעבד לגלות, כך הקב"ה מונע מיעקב, והשיחה מוסטת לכיוון אחר – מגילוי הקץ להכרזת האמונה "שמע ישראל".

המדרש רואה בקריאת יעקב לבניו ("היאספו… היקבצו") דגש על האחדות כתנאי לגאולה. במקום לגלות את זמן הקץ, יעקב מגלה את המפתח הרוחני אליו – אחדות ישראל.

שלוש הדעות על מה ביקש יעקב לגלות – רבי סימון: מפלת גוג ומגוג. רבי יהודה: בניין בית המקדש. רבותינו: הקץ עצמו.

רשב"י במערה זוכה לגילוי סתרי הקץ אחרי ארבעים יום של תפילה. לעומתו הרמב"ם באגרת תימן שולל באופן נחרץ את היכולת לדעת את הקץ.
הגמרא בסנהדרין – מציעה גישה אחרת לחלוטין – במקום תאריכים וחישובים, מתמקדת בסימנים גלויים: פריחת ארץ ישראל, מצב כלכלי מיוחד, השוואת כל השערים, חוסר בדגים.

למרות השיטות השונות, עולה מסר משותף: הקץ אינו רק עניין של זמן, אלא של תהליך רוחני ומעשי. ההסתרה עצמה היא חלק מהתהליך, המחייב את עם ישראל להתמקד בעבודת ה' ובתיקון המעשי במקום בחישובי קיצין.