השיחה, שנאמרה בשבת פרשת חוקת בעשרה בתמוז תנש"א, מתבוננת בתאריך עצמו – המורכב משני מנינים: היום בשבוע והיום בחודש. ימי השבוע תלויים במהלך השמש, וימי החודש במהלך הלבנה. למרות שנדמה שהירח עיקרי בלוח היהודי, מתברר שהשמש קודמת – היא הקובעת את הימים והשבועות, ורק אחר כך מתבססים על הירח לחישוב החודשים.
שני החישובים אינם מקריים אלא ציווי מכוון, המשקף שני סדרים בהנהגת הקב"ה את העולם. ימי השבוע נקבעים מלמעלה מצד מעשה בראשית, ואינם תלויים במעשה האדם. לעומתם, ימי החודש תלויים בקביעת בית דין, שכן קידוש החודש היא המצווה הראשונה שניתנה לישראל ביציאת מצרים, ובה כוח להתעלות מעל הטבע.
ברוחניות: חישוב השבועות מסמל את הטבע שנברא בשלימות, אך זוהי שלימות מוגבלת בגבולות הטבע. חישוב החודשים – מלשון חידוש – מסמל את ההוספה שעבודת האדם מחוללת בבריאה מעל הטבע, עד לשלימות העל-טבעית שבגאולה השלימה. ההוראה: לעבוד את ה' בתוך הטבע, ואז לרומם את העולם מעבר לגבולותיו.
סיכום השיעור:
- שני חישובים – הלוח היהודי מורכב משני מנינים: ימי השבוע התלויים במהלך השמש, וימי החודש התלויים במהלך הלבנה; ולמעשה השמש קודמת וקובעת ימים ושבועות.
- לימוד והוראה – שני החישובים אינם מקריים אלא ציווי מכוון של הקב"ה, ומשקפים שני סדרים באופן שבו הקב"ה בורא ומנהיג את העולם.
- ישראל והזמנים – ימי השבוע נקבעים מלמעלה מצד מעשה בראשית ("שבת מקדשא וקיימא"), ואילו ימי החודש תלויים בקביעת בית דין ("מקדש ישראל והזמנים").
- עולם על מילואו נברא – חישוב השבועות מסמל את הטבע שנברא בשלימות ("עולם על מילואו נברא", "תולדות" מלא), אך זוהי שלימות מוגבלת בתוך גבולות הטבע.
- הוספה וחידוש – חישוב החודשים (חודש מלשון חידוש) מסמל את החידוש שעבודת האדם מוסיפה לבריאה מעל הטבע, עד "שמים חדשים וארץ חדשה" ו"אלה תולדות פרץ" בגאולה.
