בעולם הקבלה, ההשתטחות על קבר הצדיק היא אבן יסוד בעבודה הרוחנית, ומשם לכל ההולכים בדרכיה ובהם, כמובן, החסידים. אך ברמה גבוהה בהרבה נמצאת ההשתטחות החסידית של חסיד בציון רבו. כי כשחסיד עולה למקום מנוחת כבודו של הרבי, הוא נכנס כדי לדבוק בו, כדי לקבל חיים, לא רק כדי לבקש ולהתפלל.
על משמעות ההשתטחות הזו נלמד במאמר, "קונטרס ההשתטחות", מאת הרבי האמצעי – שהוא המאמר היסודי והמפורסם ביותר העוסק בנושא, והוא בניין אב להבנת מהות הקשר בין חסיד לרבו, הן בהיות הרב חי כנשמה בגוף על פני האדמה וגם לאחר הסתלקותו.
תוכן המאמר:
- כשעולים לקבר צדיק, חשים בושה פנימית גדולה והתבטלות עצומה כלפיו, וכך אפשר להתעורר בתשובה ולחוש רחמים רבים על הניצוץ האלוקי שבנפשו. כמו כן, על ידי תוקף התקשרות האמונה בנפש הצדיק וציור דמותו הקדושה והביטול הגדול – הנפש יכולה לדבוק במשהו מנשמת הצדיק ולהתעלות למעלה בעליות נפשו, ואז התפילה עושה פרי.
- חיי הצדיק הם חיים רוחניים של אמונה ואהבה ויראת השם. בחייו בעולם הזה יכלו התלמידים והקרובים לו לקבל רק השפעה מסוימת מחיים אלו, באמצעות מחשבותיו ודיבוריו של הצדיק. אך לאחר פטירתו של הצדיק, מאחר שסרות המגבלות הגשמיות, כל אחד מתלמידיו והקרובים אליו יכול לקבל מרוחו העצמית, כפי מידת התקשרותו וקרבתו לצדיק.
- גם בחייו של הצדיק, כדי לקלוט היטב במוח ובלב מאור תורתו ועבודתו של הצדיק – התלמיד צריך לקבל את פני הרב ולשמוע דווקא מפיו דברי אלוקים חיים, משום שרק כך אפשר ליצור את תוקף ועוז התקשרות האהבה בתשוקה נפלאה לצדיק ולקבל מרוחו של הצדיק, וזה מה שמאיר את נפש התלמיד בעבודת השם ונותן לו כוח להתחזק בעבודת השם ובאמונה בדרכו של הצדיק. התרחקות לזמן רב מהצדיק גורמת לקריעת חבל האהבה, מצד טרדות הזמן ודוחק הפרנסה והעיסוקים הגשמיים, אור תורתו של הצדיק עלול להישכח לגמרי מהתלמיד, שייפול ממדרגתו בעבודת השם. כך ויותר מכך לאחר הסתלקותו של הצדיק: למרות שחייו של הצדיק הם רוחניים ונמצאים בכל העולמות והתלמידים יכולים לקבל את חלקם ותורתם מרוח רבם בכל מקום שהוא – צריך לנסוע למקום מנוחתו ולהשתטח על קברו על מנת לעורר את האהבה מקרב הלב, וכך לעורר את רוח הרב מחדש בעוז אהבה רבה והכנעה עצומה ויגיעה גדולה ולקבל מחיי הצדיק הרוחניים.
- גם מי שלא הכירו את הצדיק בחייו, אלא לומדים בספרים הקדושים שהניח אחריו ומתחזקים על ידי זה בעבודת השם ללכת בדרכי השם לפי הוראות הצדיק – נקראים תלמידיו של הצדיק ממש ויכולים לדבק אליו את נפשותיהם בהתקשרות עצומה ממש כמו בעודו בחיים.
