סיכום השיעור:
ריבוי הפירושים למנחה – ראינו שישה פירושים שונים למה היא ה"מנחה": קרבן התמיד (מדרש רבה), קבלה לרצון (פסיקתא זוטרתא), תשובה (תנחומא), קטורת (רש"י לפי הפשט), כל קרבן ותפילה (רמב"ן), וקרבנות הנשיאים (רבי בחיי). ריבוי הפירושים מלמד על עומק הבקשה – משה ביקש לחסום כל דרך של קשר בין המורדים לקב"ה.
חומרת המרד במנהיגות – המקורות מלמדים שמרד במנהיגות רוחנית הוא חטא חמור במיוחד. גם אם המורדים לא חטאו בעניינים דתיים (כדברי רש"ר הירש על דתן ואבירם), המרד במנהיג שנבחר על ידי ה' פוגע ביסודות הסדר האלוקי. זהו חטא שקשה מאוד לכפר עליו.
גבולות המחילה – הספורנו מלמד שיש מצבים שבהם אסור למחול. כשהפגיעה היא בתפקיד הרוחני ובשליחות האלוקית, המחילה תהיה בגידה במשימה. משה רבנו, ענו מכל האדם, עמד על כבודו לא מתוך גאווה אלא מתוך אחריות לתפקיד.
כוח הזכויות וביטולן – למדנו שגם לרשעים יש זכויות. קרבנות שהקריבו בעבר (אבן עזרא), חלקם בקרבן הציבור (מדרש רבה), קרבנות הנשיאים (רבי בחיי) – כל אלו יוצרים זכויות שיכולות להגן. אבל כשהמרד חמור מספיק, אפילו זכויות גדולות יכולות להתבטל.
מידה כנגד מידה – הלימוד המטלטל ביותר הוא מדברים רבה. משה שביקש שתפילת אחרים לא תתקבל, גם תפילתו שלו לא התקבלה. זהו חוק רוחני שאפילו הצדיק הגדול ביותר כפוף לו. מי שסוגר דלתות בפני אחרים, עלול למצוא דלתות סגורות בפניו.
זהירות בתפילה נגד הזולת – המקורות מלמדים אותנו להיזהר מאוד מתפילות נגד אחרים. גם כשאנחנו צודקים, גם כשהם רשעים, תפילה כזו יוצרת מציאות רוחנית שעלולה לפגוע גם בנו. עדיף להתפלל לתיקון ולא לפורענות, לרחמים ולא לדין.
