במרד קרח ועדתו אנו עדים לתופעה נדירה ומטלטלת – משה רבנו, ענו מכל האדם, מתפלל נגד בני ישראל. האיש שפעמים רבות עמד בפרץ והגן על העם החוטא, כעת מבקש מהקב"ה שלא לקבל את מנחתם ולא להיענות לתפילתם. המקורות שלפנינו חושפים את עומק המשמעות של בקשה זו, את פרשנויותיה השונות, ואת ההשלכות המרחיקות לכת של תפילה כנגד הזולת. נלמד על היחס המורכב בין קרבן לכפרה, על גבולות המחילה, ועל העיקרון שלפיו גם הצדיק הגדול ביותר נמדד במידה שהוא מודד בה לאחרים.