עם ישראל חונה על גבול ארץ ישראל, ועל פסגה קרובה בלעם משקיף עליהם ובדקה התשעים, במקום לקלל אותם – מברך אותם. סיפור בלעם והקללות שהפכו לברכות מלמד אותנו פרק בצניעות וביקורת.
בנבואת אחרית הימים של בלעם, הוא משרטט קווים לדמותו של המשיח, לצד דמותו של סב-רבה שלו, דוד מלך ישראל. ההשוואה בין שני האישים נותנת לנו להבין למה אנו מצפים ומייחלים כבר אלפי שנים.
איך צריכה להיראות שגרת הבוקר שלנו? מהן שלוש המצוות שהופכות את השגרה שלנו לעבודת השם? ולמה חשוב כל כך לרדוף אחרי כל הזדמנות לקיים מצווה? כשבלעם הרשע רוצה לשבח ולברך את עם ישראל, הוא בוחר לדמות אותו לאריה המתעורר משנתו וקם מרבצו. נתעמק בשלושה פירושים אותם מציעים המפרשים למשמעות הדימוי הזה, ונגלה היכן אנו מוצאים אותם רלבנטיים בחיינו שלנו.