פרשת וישלח
ארבעה חייבים להודות – בעבודת ה'
למה צריכים להתאמץ כל כך הרבה? // מה צריכים לדעת כדי לצאת "מהכלא"? // מדוע אנחנו "חייבים"? // ומהי ה"טובה" שגמלו לנו?
למה צריכים להתאמץ כל כך הרבה? // מה צריכים לדעת כדי לצאת "מהכלא"? // מדוע אנחנו "חייבים"? // ומהי ה"טובה" שגמלו לנו?
משה רבינו רואה את אנשי קורח כמו שאף אחד לא מסוגל לראות אותם, לא כחלק מקבוצה אלא כיחידים, כאנשים פרטיים. זה מלמד אותנו שיעור חשוב במנהיגותו של "משה רבינו" שבכל דור, וגם מסר עבורנו כתלמידיו וחסידיו של משה שבדורנו.
אנשים אינם מקשיבים למה שאתה אומר, הם מביטים במה שאתה עושה
במבט של מטה, בור הכלא הקומוניסטי הוא משכנו של השטן, הנחשים הארסיים שם אכזריים יותר מהנחשים של המדבר. אבל להבדיל אלפי הבדלות, כשמרימים את העיניים למעלה, מבינים שגם שם אתה שליח של האלוקים. כמו אימא שמערסלת את תינוקה, כך האדם אחוז תמיד בידי ה'. למעלה או למטה זה לא משנה, בבור הכלא אפשר להרגיש כמו משה בכיסא הכבוד.
הקב"ה מנהל את העולם בצורה שגם הדברים שנראים לנו כקשיים וכאתגרים, הם חלק מתכנית גדולה יותר. בלק חשב שהוא פועל נגד עם ישראל, אבל במציאות הוא היה כלי בידי הקב"ה להביא להם ברכות.