שאלה מטרידה עולה מסיפור חנוכה: מדוע היוונים התמקדו דווקא בטומאת השמן? כשנכנסו להיכל, היו שם אוצרות זהב, כלי המקדש היקרים, המנחות והקטורת. מדוע בחרו לטמא דווקא את השמן? יתרה מזאת, אם רצו להפסיק את הדלקת המנורה, היה עליהם לשפוך את השמן ולא רק לטמא אותו.
התשובה לכך טמונה בהבנה עמוקה של משמעות השמן. הגמרא במנחות אומרת ששמן זית רומז לחכמה. היא לומדת זאת מסיפור בנביא: כשיואב שר הצבא חיפש אדם חכם שיעשה שלום בין דוד לאבשלום, הוא מצא בתקוע "אישה חכמה". שואלת הגמרא מדוע דווקא בתקוע? ועונה: "מתוך שרגילים בשמן זית, חכמה מצויה בהם".
היוונים התאמצו לטמא את השמן כדי לרמוז לרצונם לטמא את החכמה. הם ביקשו להנמיך את חכמת התורה לרמת בני אדם ולראות בה חכמה אנושית בלבד. מנגד, הנס המופלא בו מצאו החשמונאים שמן טהור, נועד לבטא את טהרת השכל – כלומר, ללמוד תורה מתוך שפלות כלפי חכמת ה' האין סופית.
יש משמעות מיוחדת גם לעובדה שהם טימאו את השמן ולא שפכו אותו. הם לא התנגדו להדלקת המנורה עצמה – למה לא? זה כל כך יפה ומרומם את הנפש. הם גם לא התנגדו לקטורת ולשאר ההדר והפאר שהיה בבית המקדש. מה שהוציא אותם מדעתם היו חוקי הטומאה והטהרה.
חוקי טומאה וטהרה הם החוקים הכי פחות מובנים בתורה. אין לנו שמץ של הבנה מהי טומאה בכלל ואיך נגיעה של גוי מטמאת שמן. זהו צו אלוקי טהור, שאין לו הסבר הגיוני. היוונים, שדגלו בשכל האנושי, לא יכלו לקבל את קיומם של חוקים שאינם נתפסים בהיגיון.
הדברים מתקשרים למדרש מפורסם שאומר שהיוונים דרשו מהיהודים "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל". המפרשים תמהים: מדוע דווקא על קרן השור? אם רצו לפרסם את כפירתם, היה עליהם לכתוב על פתחי הבתים או על הציציות!
הסבר מרתק מובא בספר "מגלה עמוקות": קרן השור רומזת ליוסף הצדיק, שנמשל לשור ("בכור שורו הדר לו"). יוסף היה האדם הראשון בהיסטוריה שאמר בין הגויים את המילים "אם ירצה ה'" ו"בעזרת ה'". הוא היה המשרת הראשון שניהל את חייו הפשוטים והיום-יומיים בין הגויים על פי ההוראות שקיבל מלמעלה.
בעוד שאברהם פרסם את האמונה בעצם קיומו של בורא, יוסף היה הראשון שפרסם את האמונה בקיומה של תורה כצו מחייב בכל רגע בחיים. כשאשת פוטיפר לוחצת ומאיימת ואינה מצליחה להבין את סירובו, הרי כאן זה "ערוות הארץ" וכולם עושים את זה, יוסף עונה בשתי מילים שמעולם לא שמעה: "איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים?"
היוונים, שראו בתורה חכמה אנושית בלבד, לא יכלו לשאת את הגישה הזו של כפיפות מוחלטת לצו אלוקי. לכן דרשו לכתוב על קרן השור – לשלול את גישתו של יוסף שמייצג את הציות המוחלט לדבר ה'.
לכן גם היום, כשמדליקים נרות חנוכה, אנו מדליקים דווקא בשמן. לא רק כזכר היסטורי, אלא כהצהרה: החכמה האמיתית היא להבין שיש דברים שהם מעבר להבנתנו, ושעלינו לקבל אותם בענווה ובאמונה שלמה.
