חודש אלול נתפס בעבר כחודש של פחד וחרדה מפני יום הדין, עד שגילה אדמו"ר הזקן כי בחודש זה 'המלך בשדה' – הקב"ה יוצא לקראתנו ומאפשר לנו להתקרב אליו. תוכנו החיובי רמוז בראשי התיבות "אני לדודי ודודי לי", המבטאים את יסוד כל עבודת ה': התקשרות האדם עם הקב"ה.
הקשר הוא דו-כיווני – "אני לדודי" הוא אתערותא דלתתא, התעוררות מלמטה על ידי תורה ומצוות, ו"ודודי לי" הוא אתערותא דלעילא, ההמשכה והסייעתא דשמיא מלמעלה. סדר הפסוק מלמד שהצעד הראשון חייב להיות של האדם: אין להמתין להתעוררות שמיימית או ל'זריקת מרץ' רוחנית, אלא לפעול בכוח עצמי גם כשהכוחות מוגבלים.
אמנם גם הצעד הראשון תלוי בסיוע עליון, שהרי "אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו", אך יש להבחין בין אור עליון ששואב את האדם ופועל במקומו, לבין כוחות בסיסיים המאפשרים לו לבחור ולפעול בעצמו. עיקרון זה נרמז באות א' שבראש 'אלול': היא הדרגה התחתונה ביותר שמספרה אחד, ובה בעת ראש כ"ב אותיות התורה, שממנה נמשכים כל העניינים.
סיכום השיעור:
- היסוד הראשון – 'אלול' ראשי תיבות "אני לדודי ודודי לי", המבטאים את כללות עבודת האדם: קשר דו-כיווני של אתערותא דלתתא ואתערותא דלעילא.
- אני ראשון – סדר הפסוק מלמד שהצעד הראשון חייב להיות של האדם – "שלא ימתין עד שתהא אתערותא דלעילא", כדי שלא יהיה "נהמא דכיסופא".
- הכל מלמעלה – גם לצעד הראשון נדרש סיוע עליון, כמאמר "אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו", אך יש הבדל בין אור ששואב את האדם לבין כוחות בסיסיים המאפשרים לו לפעול.
- המלך בשדה – בחודש אלול מתגלים י"ג מדות הרחמים כמשל "המלך בשדה", אך דווקא בימי החול של החודש מודגשת עבודת האדם מצד עצמו.
- צעד ראשון – האות א' שבראש "אלול" היא הדרגה התחתונה והמספר אחד, ובה בעת ראש כ"ב אותיות התורה – רמז לכך שהצעד הקטן הוא היסוד לכל ההמשכות.
