הדרשה עוסקת בשאלה כיצד להגיב לפיגועי טרור שמכוונים כנגד יהודים. במקום לחפש "נקמה" במובן הפשוט של המילה, הדרשה מציעה מסלול יהודי ייחודי: "וכאשר יענו אותו – כן ירבה וכן יפרוץ". הרעיון המרכזי הוא להגיב דווקא במקום שהטרוריסט רצה לפגוע, להתחזק ולהעצים את אותו דבר שרצו להחליש. כאשר הטרוריסטים פוגעים ביהודים בגלל יהדותם, התשובה היא העמקת הזהות היהודית. כאשר הם יורים בסידורי תפילה, התשובה היא הדפסת מיליוני סידורים חדשים. כשהם מנסים לעקור את הרוח היהודית, אנו מנציחים אותה ביתר שאת.
דוגמה מאלפת לכך היא תגובת הרבי לפיגוע בכפר חב"ד בשנת תשט"ז, שהובילה להקמת בית דפוס "יד החמישה" שהפיץ מיליוני ספרי קודש. זוהי הנקמה היהודית האמיתית – לא להיכנע, לא לפחד, ולא להתמקד ברצון לפגוע באויב, אלא להפוך את האסון למנוף צמיחה, בבחינת "גווילים נשרפים ואותיות פורחות". כמילותיו של רבי חנינא בן תרדיון, יהודי מכיר בכך שגם אם הגוף החומרי (הגוויל) נשרף, הרוח והתוכן (האותיות) ממשיכים לפרוח ולהתקיים לנצח.
מהלך הדרשה:
- סקירת פיגוע הטרור הראשון בכפר חב"ד בשנת תשט"ז.
- התגובה הראשונית של הרבי: "וידום אהרן".
- הצגת התשובה היהודית למשברים: "וכאשר יענו אותו – כן ירבה וכן יפרוץ".
- הדגשת עיקרון התגובה: "להגיב איפה שהם רצו לפגוע".
- הסבר הרמב"ן על שבט לוי שהיה הקטן מכל השבטים כי לא סבל בשעבוד מצרים.
- מסר מרבי חנינא בן תרדיון: "גווילים נשרפים ואותיות פורחות".
