בשיעור הקודם עסקנו בשני היבטים של התפילה: 1. בקשת צרכים. 2. שיחה עם ה'.
למעשה אלו שני הדגשים של היבט אחד – התפילה כפנייה לה' בבקשה למילוי הצרכים: אפשר לשים את הדגש על הצרכים, ולראות בתפילה אמצעי להשגתם; ואפשר להדגיש את עצם הפנייה, כדיבור פתוח עם ה', שנותן פן אישי לקשר עם ה'.
בשיעור זה נביא היבט נוסף (שמכיל גם הוא שני הדגשים שונים) לתפילה.
מהלך השיעור:
- התפילה כ'עבודת הלב' – בתפילה מתבוננים בגדולת ה' ומתעוררים באהבה לה'. הסבר מבנה התפילה על פי זה.
- התפילה מזינה את הנפש – התפילה היא כמו ארוחה לנפש, לכן היא 3 פעמים ביום, כמו ארוחות אוכל. עקב ירידת הדורות, ה'ארוחות' צריכות להיות תכופות וארוכות יותר.
- תפילה ככלי לשינוי פנימי – התפילה שקולה להקרבת קרבן. התפילה היא זירת קרב בין הנפשות, בה האלוקית מנסה להשפיע על הבהמית 'להחליף צד'.
- דרכי טיפול בנפש הבהמית – קרבן הוא המחשה שנועדה לזעזע את הנפש החוטאת, ותפילה בדרכה מנסה גם היא לחולל בה שינוי. שניהם נועדו לקרב ולחבר לה'.
