הזמן לראות את הנולד

אירווינג פישר נחשב לאחד מגדולי הכלכלנים בארצות הברית. פישר שחי לפני כמאה שנה היה אדם מרשים, איש גבוה בעל שפם קצוץ ששידר הופעה מכובדת. הוא זכה לפרסום רב בימי חייו והתיאוריות הכלכליות שלו משפיעות עד היום על קובעי המדיניות. בין היתר נחשב פישר למעצב 'המדיניות המוניטרית', דרכי הפעולה של הבנק המרכזי.

פישר נהג לפרסם תחזיות כלכלית ובחודש אוקטובר 1929 פרסם תחזית אופטימית במיוחד: "שוק המניות הגיע לרמה גבוהה קבועה". השוק לא היה יכול לבקש צפירת הרגעה טובה יותר. אך רק שבועיים חלפו עד לפרוץ המשבר הכלכלי החמור בהיסטוריה המודרנית: 'השפל הגדול של 1929'. ב'יום חמישי השחור' ולמחרתו ב'יום שישי השחור' איבד שוק המניות בבורסת וול סטריט קרוב ל-25% ובתוך עשרה חודשים קרס המדד ב-89%. המשבר פגע פי כמה בכלכלן הדגול עצמו ופישר סיים את חייו אביון וחסר כל.

מול פישר התייצב מתחרה עיקש בשם רוג'ר בבסון. בבסון היה יועץ השקעות ללא רקע אקדמי רציני, היו לו עיניים צחקניות וזקנקן קטן והוא ניהל תיקי השקעות עבור לקוחות פרטיים. חודשיים לפני פרוץ המשבר עלה על בימת ועידת העסקים במסצ'וסטס וצפה עתיד קודר: "הקריסה מגיעה והיא עלולה להיות נוראה… במנוסת הבהלה נראה מכירות שיחרגו מכל מה שחווינו אי פעם". סוחרי וול סטריט לעגו לו, נשיא ארצות הברית בכבודו ובעצמו, הרברט הובר, הזדעק להבטיח כי השוק יציב, אך בבסון היה היחיד שנתפס מוכן לקטסטרופה. הוא ערך התאמות בתיקי הלקוחות שלו והציל את כספם. הוא הפך לגיבור וול סטריט, התעשר הון רב ונחשב עד היום למנהל השקעות מעורר השראה.

ראיית העתיד

ראיית העתיד היא החכמה הגדולה מכולן. כך אמרו חז"ל: "איזהו חכם? הרואה את הנולד". בעוד שטבע האדם הוא להתמקד בהווה ובדחוף ולהדחיק את הרחוק, הגדלות האמתית היא להיות מסוגל לתכנן את המחר. העתיד הוא אינו אירוע רחוק שיתרחש אי שם בעוד שנה או עשרים, אלא הוא ההווה של מחר. לפני שנספיק להביט ימינה או שמאלה והנה הרחוק ינחת על פתחנו.

כמה אנו מקנאים בטיפוסים המסודרים שהעתיד אינו מפתיע אותם. הם מספיק נבונים כדי לחסוך כספים מבעוד מועד עבור טיפולי שיניים לילדה, בר מצווה לילד או תשלום שכר לימוד אקדמי.

בתשעת הימים אנו נקראים לא רק להתאבל על העבר, אלא להפעיל את חכמת "הרואה את הנולד". בואו נפרגן לעצמנו אפוא להרחיב את המבט. נניח לשעה קלה את הדאגות של הבנק והבריאות וננסה לתכנן את העתיד שלנו. ובכן, כיצד אתה או את צופים את החיים שלך בעוד עשר שנים מהיום? האם החיים יהיו יותר טובים, פחות חלילה או לא יחול בהם כל שינוי משמעותי?

התחזית היהודית

כעת נבחן את התחזית היהודית אודות העתיד: האמונה היהודית מורכבת משלושה עשר עיקרים שנוסחו בידי הרמב"ם ושני העיקרים האחרונים קובעים כך: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא. אני מאמין באמונה שלמה שיחיו המתים בעת שיעלה הרצון לפניו".

בעוד שהתחזית האישית לקראת הצפוי לנו היא די צנועה ומדברת במקרה הטוב על העלאה קטנה במשכורת ותוספת ממ"ד לדירה, האמונה היהודית מדברת על שינוי אדיר שיתחולל בקרוב: העולם הולך למקום מושלם. המקום בו אנו חיים עומד להסתדר ולהפוך להיות גן עדן עלי אדמות. זה לא יקרה ברגע אחד, מדובר בתהליך בן כמה תקופות של "ימות המשיח" שיארך זמן, אבל השורה התחתונה היא ברורה: העולם הולך למקום טוב. החיים על פני הכדור עומדים להיות נהדרים.

מחזון החורבן לחזון הגאולה

בתשעת הימים אנו רואים איך הכאב על החורבן והגלות מעביר אותנו דווקא לחזון החיובי. בבסון הצליח לראות מעבר לאופטימיות המזויפת של פישר ולהבין מה באמת מתרחש. כך גם בתשעת הימים – מי שמסוגל לראות מעבר לצער המיידי יוכל לזהות את הסימנים לעתיד הטוב שמגיע.

כשם שבבסון לא התעלם מהסימנים המדאיגים אלא דווקא השתמש בהם כדי להיערך לעתיד, כך גם האבל בתשעת הימים אינו סתם התמקדות בעבר אלא הכנה לעתיד. הצער על החורבן מכין אותנו לשמחה על הבנין.

החכמה של "הרואה את הנולד" מלמדת אותנו שגם בעיצומו של האבל, גם כאשר אנו שקועים בזכר החורבן, עלינו לזכור שזה לא הסוף של הסיפור. התחזית היהודית ברורה: העולם הולך למקום מושלם, והגאולה בפתח.