בפורים 1955 (תשט"ו), במהלך התוועדות, אמר הרבי מליובאוויטש: "הניסיון של עשירות הוא ניסיון קשה ביותר, ובכל זאת – הלוואי וכולם היו עשירים. ההנהגה באמריקה היא שכל דבר מעמידים להצבעה, ולכן אלו שמוכנים לקבל שהקב"ה ייתן להם עשירות, והם אינם חוששים מהיגיעה מול היצר הרע הכרוכה בכך, ירימו את היד הימנית בלב שלם."
הציבור צחק, חושב שמדובר בבדיחה לפורים, אבל היו שישה-שבעה אנשים שהרגישו את גודל השעה והרימו את היד. אחד מהם, הרב שמואל אייזיק פופאק, סיפר בראיון שאחרי פורים החליט להיכנס לעסקי נדל"ן, וכשהתייעץ עם הרבי נענה ש"לא חייבים כסף מזומן כדי להיכנס לנדל"ן". הוא לקח הלוואות, קנה שתי דירות והשכירן, ומאז – בלשונו הצנועה – "אנחנו מתפרנסים ברוך ה'". יודעי דבר מכירים בכך שהרב פופאק הפך לאיל נדל"ן בניו יורק.
מדוע דווקא בפורים פתוחים כל השערים? מדוע זה הזמן המסוגל לפעול ישועות גדולות יותר מכל ימי הקודש האחרים בשנה?
התשובה טמונה בשתי נקודות ייחודיות לפורים: ראשית, זהו היום שבו התגלתה במלוא עוצמתה הבחירה החופשית של עם ישראל; ושנית, זהו היום שבו התבטל ההסתר והתגלתה ההשגחה הפרטית העמוקה ביותר.
ראשית, בניגוד לשאר החגים, פורים הוא היום שבו בחרנו בקב"ה ללא כפייה וללא "התערבות" אלוקית ישירה. כפי שראינו, בעוד במתן תורה "כפה עליהם הר כגיגית", בפורים "קיימו וקיבלו היהודים" מרצונם החופשי. כאשר אדם מגלה את הכוח הפנימי שלו לבחירה אמיתית, נפתחים בפניו שערים חדשים. הבוחר בטוב מרצונו, יש לו את הכוח להמשיך ולבחור – ולפעול ישועות גדולות.
שנית, בפורים התרחש המהפך הגדול ביותר בהיסטוריה היהודית. ממצב של גזירת כליה חמורה ביותר, הפך המצב ב-180 מעלות: "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". הרשע הגדול ביותר נתלה, הצדיק הגדול ביותר התעלה, והעם היהודי יצא מאפלה לאורה גדולה.
מהפך כה דרמטי מלמד אותנו שאין מצב "אבוד", אין מציאות "סגורה". גם כשהגזירה חתומה והכל נראה אבוד – הכל יכול להתהפך ברגע אחד. בפורים, התבטלו כל המגבלות הטבעיות, והתגלתה יכולתו האינסופית של הקב"ה "להפוך הכל לטובה".
בחסידות חב"ד מובא רעיון מרתק: פורים הוא יום של גילוי האחדות המוחלטת. ביום זה התגלתה האמת הפנימית שגם הרע, בשורשו, הוא חלק מהטוב האלוקי. כפי שראינו, אפילו המן, שהיה התגלמות הרוע, הפך בסופו של דבר לחלק מישועת ישראל. זו התגלות שאין מעליה – שגם החושך, בפנימיותו, הוא אור.
מחידושי החסידות מובא רעיון מעניין מבית מדרשו של החידושי הרי"ם מגור: השתייה ההגונה בפורים היא הגנה ומעצור מפני גדלות היום. דווקא משום שביום זה כל השערים פתוחים ואפשר לפעול ישועות גדולות, חששו חכמים שאדם ינצל את העת רצון כדי לגזור דברים שלא כהוגן. לפיכך הם הגנו על השערים הפתוחים באמצעות השכרות, כדי שהאדם יהיה מנוטרל במידה מסוימת.
החידושי הרי"ם ממשיל זאת למעשה שהיה בימי הבעל שם טוב: אדם יצא מביתו לדבר עבירה, ולקח עמו סכום כסף גדול. בדרך שמע קול בכיות מאחד הבתים, נכנס וראה משפחה בוכייה על אבי המשפחה שנכלא בגין אי תשלום מסים. התעניין האיש מה גודל החוב ונדהם לשמוע כי זה בדיוק הסכום שהחזיק בכיסו. נשבר לבו ונתן להם את כל כספו.
נעשה רעש גדול בשמים ונקבע כי כל אשר יבקש – יקום. ואולם כדי שלא יבוא להחיות מתים ולשנות גזר דין של מעלה, נקבע כי חלק גדול מהזמן הוא יהיה שיכור, וכך לא יידע בין ימינו לשמאלו. פעם היה העולם בצער גדול, ושלח הבעל שם טוב תלמידים אליו לבקש רחמים ולפעול ישועה. המתינו שעה שהיה פיכח, וביקש והתחנן והגיעה ישועה.
אבל כמובן, יהודי אינו צריך להיות טיפש ולפספס את מעלת היום. עלינו לנצל את השתייה עצמה כדי לבקש את הדברים החשובים באמת ולפעול טוב.
העובדה שדווקא הרבי מליובאוויטש, שהיה ידוע בדיוק ובזהירות בדיבורו, הבטיח בפורים עשירות למי שירים את ידו, ממחישה את הכוח המיוחד של היום. בפורים, כל ההגבלות הטבעיות מתבטלות, וכל האפשרויות פתוחות.
מסיבה זו, חכמי ישראל נהגו לקבל על עצמם מחויבויות גדולות בפורים, ולהבטיח ישועות. זהו היום שבו הברכות והתפילות מתקבלות ביתר שאת, והישועות יורדות לעולם ללא מגבלות.
פורים הוא גם היום שבו אנו מצווים במתנות לאביונים – לתת צדקה באופן מיוחד. התשובה, התפילה והצדקה מעבירים את רוע הגזירה, ובפורים, כשכל השערים פתוחים, הצדקה מקבלת משמעות מיוחדת. היא הופכת לכלי להמשכת ברכה בכל התחומים.
כשאנו מבינים את הכוח המיוחד של פורים, אנו יכולים לנצלו כראוי – לא רק לשמחה רגעית, אלא לפעולות משמעותיות שישפיעו על חיינו לאורך זמן. בין אם זו בקשת פרנסה טובה, בריאות איתנה, שלום בית, או כל צורך אחר – פורים הוא היום שבו הכל אפשרי.
כפי שהמן, שרצה להשמיד את היהודים, הפך בסופו של דבר לכלי להתעלותם ולחיזוק זהותם, כך גם האתגרים והקשיים שאנו מתמודדים איתם יכולים להפוך, בפורים, למנופים לצמיחה ולהתעלות. זהו סוד הכוח המיוחד של פורים – יום שבו ה"ונהפוך" הוא אינו סתם סיסמה, אלא מציאות שיכולה להתממש בחיי כל אחד ואחת מאיתנו.
