השיחה עוסקת בפרדוקס מסיפור יעקב: בתחילת הפרשה מלאכי ארץ ישראל אינם יוצאים מהארץ ללוות את יעקב, אך בסופה הם יוצאים לקבל את פניו בשובו. ההסבר הוא שביציאה השנייה מדובר לא ביציאה אלא בחלק מתהליך הכניסה לארץ.
מסע יעקב מסמל את גלות עם ישראל ואת "עבודת הבירורים" – קידוש החו"ל והפיכתו ל"ארץ ישראל" ברוחניות. לאחר שיעקב השלים את משימתו וקידש את הסביבה, מלאכי ארץ ישראל יכולים לצאת אליו כי המקום כבר נהפך ל"ארץ ישראל".
בשיחה מוסבר שכל יהודי בגלות מלווה על ידי שני סוגי מלאכים: "מלאכי חו"ל" הנותנים כוח לעמוד בגלות, ו"מלאכי ארץ ישראל" הנותנים לטעום חיי גאולה עוד בגלות. זהו מסר של עידוד וחיזוק ליהודים החיים בגלות – הם לא לבד במערכה, ויכולים לחוש כבר את הגאולה הקרבה.
מהלך השיעור:
א. שני מחנות מלאכים – בתחילת הפרשה מלאכי ארץ ישראל לא יוצאים עם יעקב לחו"ל, אך בסופה הם יוצאים לקבל את פניו בשובו – מה השתנה בדרך?
ב. זו לא יציאה – כשמלאכי ארץ ישראל יוצאים לקבל את פני יעקב השב, זו אינה יציאה מהארץ אלא חלק מתהליך הכניסה – כמו יציאה לקבל את פני ההורים הבאים ארצה.
ג. הדגמה של גלות – מסע יעקב לחו"ל מסמל את גלות עם ישראל, והוא יצא לבצע "עבודת בירורים" – לקדש את החו"ל ולהפוך אותו ל"ארץ ישראל".
ד. יש מלאכים ויש מלאכים – קיימים שני סוגי מלאכים: מלאכי חו"ל שמלווים בגלות, ומלאכי ארץ ישראל שבאים רק כאשר החו"ל כבר נהפך ל"ארץ ישראל" על ידי עבודת הבירורים.
ה. המלאכים שסובבים אותנו – כל יהודי בגלות מלווה על ידי "מלאכי חו"ל" העוזרים לו, ובהמשך גם על ידי "מלאכי ארץ ישראל" הנותנים לו לטעום חיי גאולה עוד בגלות.
