השיחה עוסקת בשאלה המטרידה איך יתכן שעשיו, בנו של יצחק הצדיק, כבר בבטן אימו נמשך לעבודה זרה. התשובה המהפכנית היא שעשיו לא נולד רשע – הוא נולד עם אתגר מיוחד. המשיכה שלו לעבודה זרה נועדה לאפשר לו להיות "כובש את יצרו", בניגוד ליעקב שהיה "חסיד מעולה".
השאלה הרחבה יותר היא איך אנשים עם קשיים פנימיים יכולים ללמוד מהאבות הקדושים. התשובה היא שכוח ההתגברות נובע מ"תוקף ההתקשרות לקדוש ברוך הוא" שקיים בכל יהודי. הקשיים והתכונות הרעות שלנו הם לא "באג" במערכת, אלא כלים שניתנו לנו כדי לחשוף את הנשמה העמוקה. עשיו נכשל לא בגלל הטבע שלו אלא בגלל בחירותיו הרעות.
המסר לחינוך: כל "חסרון" בילד הוא למעשה פוטנציאל לחוזקה, אם יתמודד איתו נכון. הקשיים הפנימיים שלנו נועדו לגלות את הקשר העמוק שלנו עם הקדוש ברוך הוא.
סיכום השיעור:
א. עובר מתרוצץ – השאלה הקשה איך יתכן שעשיו כבר בבטן אימו נמשך לעבודה זרה, למרות שנולד לצדיקים קדושים כיצחק ורבקה שהם "מרכבה" לקדוש ברוך הוא.
ב. התפוח רחוק מהעץ – הבעיה שכל אחד מאיתנו מכיר – יש צדיקים "חסידים מעולים" שבטבעם נמשכים רק לטוב, ויש "כובשים את יצרם" שנאלצים להתמודד עם נטיות רעות, והשאלה איך האבות יכולים להיות מודל עבורנו.
ג. מבפנים או מבחוץ – ההסבר הראשוני שגם האבות התמודדו עם קשיים, אך שלהם היו מבחוץ (מהסביבה) ולא מבפנים, אבל זה לא מספיק כי קשה יותר להתמודד עם קשיים פנימיים.
ד. האני האמיתי – התובנה המהפכנית שכוח ההתגברות נובע מ"תוקף ההתקשרות לקדוש ברוך הוא" שיש לכל יהודי, וזה מה שמאפשר גם לנו "לכבוש את יצרנו" כמו האבות.
ה. צדיק ושמו עשיו – עשיו נולד עם משיכה לעבודה זרה דווקא כדי שיוכל להיות "כובש את יצרו", והוא נכשל לא בגלל הטבע שלו אלא בגלל הבחירות הרעות שעשה, ומכאן הלקח לגבי החינוך וההתמודדות עם קשיי האופי.
