הדרשה עונה על השאלה המטרידה למה התורה לא קבעה במפורש חג 'זכר למתן תורה'. הכלי יקר מסביר שמתן תורה הוא אירוע יומי מתחדש – הקב"ה ממשיך לדבר עם כל אחד היום ממש. לכן מברכים "אשר נתן" (עבר) ו"נותן התורה" (הווה).
התורה אינה ספר היסטורי אלא "מייל תוסס מהשמיים" עם הדרכות מעודכנות לכל עידן. זה מסביר איך התורה נותרת רלוונטית אלפי שנים – היא כמו "ספר הוראות יצרן" שמתעדכן לכל דור. ארון הברית מורכב מזהב (שלא מחליד – נצחיות) ועץ (חי וצומח – רלוונטיות). התורה היא "זהב" שלא מתיישן אבל "עץ" שחי בלבבות לומדים. כשיהודי פותח ספר, דבר ה' בוקע מהאותיות כמו במתן תורה. לכן צריך ללמוד "באימה ויראה" כאילו עומדים תחת ההר היום..
מהלך הדרשה:
א. התמיהה: למה התורה לא קובעת חג זכר למתן תורה.
ב. רעיון הכלי יקר: מתן תורה כאירוע יומי מתחדש.
ג. הברכה "נתן/נותן" – עבר והווה יחד.
ד. התורה כ"ספר הוראות יצרן" מעודכן.
ה. ארון הברית: שילוב זהב (נצחיות) ועץ (חיים).
ו. חז"ל: "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים".
