מהותו של ראש השנה (א)

בשני השיעורים הבאים נלמד על ראש השנה, לאור תורת החסידות.

בשיעור הראשון נכיר את הסבר תנועת המוסר למהותו של ראש השנה, ונתבונן בפרטי תקיעת השופר, שהיא "מצוות היום".

בשיעור השני נראה את הסברה העמוק של תורת החסידות למהותו של ראש השנה, שמבארת גם את משמעותה הפנימית (הכפולה) של תקיעת השופר.

מהלך השיעור:

• ראש השנה היה אמור להיות אחרי יום הכיפורים, משתי סיבות:
  א. קודם מבקשים מחילה על חטאי השנה הקודמת ורק אחר כך מקבלים את פני השנה החדשה.
  ב. כדי לצאת זכאים בדין של ראש השנה, כדאי קודם להזדכך ולעשות תשובה בימי התשובה, ששיאם ביום הכיפורים.
  
• ההסבר על פי תורת המוסר: ראש השנה מהווה הכנה ליום הכיפורים. הבקשה על הצרכים האישיים מכינה אותנו לבקשת המחילה וההתעלות ביום הכיפורים. – תקיעת השופר משלבת קול תקיעה פשוטה וקול שמדמה בכי אנושי.