הדרשה עוסקת ביחס בין אמונה לשכל. הרמב"ם חורג מדרכו הלכתית ומקדיש פרק שלם בהלכות עבודת כוכבים לתיאור המסע הפילוסופי של אברהם, למרות שהוא כותב רק הלכות מעשיות ללא הרחבות. מדוע?
הרמב"ם מדגיש שאברהם "בן ארבעים הכיר את בוראו", להבדיל מהמדרש "בן שלוש". זאת כדי להבהיר: האמונה בקב"ה לא נולדה רק כאינטואיציה פנימית או התגלות מיסטית, אלא מתוך חקירה ועיון הגיוניים שנמשכו שנים.
גיל 40 הוא "בן ארבעים לבינה" – שלב הבגרות השכלית בו מפנים את כל המחשבות. הרמב"ם רוצה שנבין: הקשר לקב"ה צריך להתחיל בראש, בשכל, ולא רק בלב. האמונה צריכה להיות מבוססת גם על הגיון, כך שהיא תהיה בכל התודעה – במוח ובלב גם יחד.
מהלך הדרשה:
- הקדמה: הרמב"ם ודרכו בכתיבת ההלכות.
- החריגה: פרק היסטורי בהלכות עבודת כוכבים.
- תיאור עבודת האלילים לפני אברהם.
- המסע הפילוסופי של אברהם.
- "בן ארבעים הכיר אברהם את בוראו".
- קושיית הראב"ד: "בן שלוש"!
- הביאור: הרמב"ם מדגיש הכרה הגיונית.
- הטיעון הראשוני: כל דבר צריך סיבה קודמת.
- הטיעון התכנוני: תופעה מתוכננת דורשת מתכנן.
- דוגמאות: העין, הפה, גוף האדם.
- סיפור: רבנו בחיי והמלך.
