בשיעור הנוכחי נעסוק באחת המידות המגונות ביותר לפי השקפת חז"ל – גסות הרוח, או בלשון ימינו: גאווה והתנשאות. חכמינו ז"ל ראו בגסות הרוח מידה שלילית במיוחד, עד כדי השוואתה לעבודה זרה והגדרתה כמחיצה המפרידה בין האדם לבוראו.
חשוב להבהיר שאין הכוונה לתחושת הערכה עצמית בריאה או להכרה בכוחות וביכולות שהקב"ה חנן אותנו. גסות הרוח היא התנשאות מופרזת, תחושת עליונות על הזולת, או אמונה שהאדם אינו זקוק לאחרים (ואפילו לקב"ה).
במהלך השיעור נבחן את המקורות השונים העוסקים בגסות הרוח, נראה את ההשלכות החמורות שלה – הן מבחינה רוחנית והן מבחינה חברתית, ונלמד כיצד ניתן להימנע ממידה זו ולהחליפה בענווה.
