השיעור מתמקד בחשיבות הגאווה היהודית והביטחון העצמי, כפי שמשתקף בשם פרשת "בהר" ובציון 3333 שנה למתן תורה.
הרבי מליובאוויטש הסביר שהמילה "בהר" (ולא "סיני") מדגישה את הצורך להיות תחילה "הר" – מודע לערך עצמו, ורק אז להיות "סיני" – עניו. ביטחון עצמי הוא תמצית קורות החיים של האדם והמנוע של החיים. ציון 3333 שנה למתן תורה מהווה הזדמנות להתבונן בפלא הישרדות העם היהודי לאורך ההיסטוריה, כאשר אימפריות וציביליזציות אדירות התפוגגו ונעלמו. הישרדות פלאית זו מהווה עדות חיה למציאות אלוקית – "אני קיים – משמע הקב"ה קיים". הסנה הבוער שראה משה – הבוער באש ואיננו אוכל – מהווה מצפן להיסטוריה היהודית: לחפש את מקום ההישרדות הפלאית.
השיעור מדגיש שהיהודי צריך להרגיש גאווה בזהותו ובשייכותו לעם הנצח, ולהבין שהעולם לא יכול להתקיים בלעדיו.
מהלך הדרשה:
א. פתיחה עם אנקדוטה הומוריסטית על גאווה יהודית.
ב. תמיהה על שם הפרשה "בהר" במקום "סיני".
ג. הסבר שהמילה "בהר" מרמזת על זקיפות קומה וגאווה יהודית.
ד. הדגשת חשיבות הביטחון העצמי והגאווה היהודית.
ה. הפלא של הישרדות עם ישראל לעומת אימפריות וציביליזציות שנעלמו.
ו. הסנה הבוער כמצפן להיסטוריה היהודית – "איננו אוכל".
ז. נס ההישרדות היהודית כעדות למציאות אלוקית.
