בשיעור הבא נבחן את היחס הראוי להנאות העולם.
האם התורה דורשת ממנו להתנזר מהעולם החומרי ולנהל חיים רוחניים ככל האפשר, או שהיא רוצה שנהנה מהעולם ונשתמש בו לקדושה? האם אפשר בכלל ליהנות מהעולם בלי לחשוש שהוא ישכיח מאתנו את התכלית לשמה נבראנו?
בשיעור נציג את האיזון הנכון בין הנאה להתנזרות, כפי שעולה מחז"ל ומוסבר בתורת החסידות.
סיכום השיעור:
- בחז"ל אנחנו רואים יחס מורכב להנאות העולם: מצד אחד רואים בחומרה את הפרישות המוחלטת מהעולם, ומצד שני מעודדים התנזרות חומרית.
- ההסבר לכך הוא שתלוי באיזו הנאה מדובר: הנאה לשם הנאה היא פסולה. הנאה לשם הנעה, כזאת שתורמת לעבודת ה', היא מותרת ואף רצויה.
- כל אחד צריך להיות מודע לעצמו ולבחון כל הנאה לגופה, אם היא משרתת את עבודת ה' שלו או את עצמו.
