מלחמת היוונים והחשמונאים מתחדשת בכל דור, ובהדלקת נר חנוכה אנחנו מכריזים מלחמה ואף מנצחים את הייצוג העכשווי של אלו שבקשו "להשכיחם תורתך".
במאמר 'תנו רבנן' משנת תשי"ד מדבר הרבי על האקטואליות של המאבק הזה בכל דור.
תוכן המאמר:
- ישנו קשר בין חנוכה ובין 'פרי החג' של סוכות: בסוכות שמונה ימים – וכך גם בחנוכה שמונה ימים (וזוהי תשובה לשאלת הבית יוסף); מצות הסוכה היא "צילתה מרובה מחמתה" – וכך גם מצות החנוכה היא "משתשקע החמה".
- גלות (וקליפת) יון עניינה הוא חמה וחמימות. מצות חנוכה היא "להשקיע את החמה" של יון. משמעות ה'חמה' דלעומת זה: א) הכיסוי על ה'שמש ה" הנקרא 'חמה' המאפשר מצג של "עזב הקב"ה את הארץ". ב) ומכאן החמימות והתאווה בענייני העולם הזה.
- השתחוואה לחמה – בעבודת כל אחד: בדיוק כפי שבאומות העולם תוקף התאווה והחמימות נובע מה'חמה', החשבת ה'מגן' וסדר העולם לעיקר, כך גם כאשר ישראל מתמסר ומרכין את ראשו ושכלו לעבודת פרנסתו הרי שהוא שם את האמצעי, את הדרכים שבהן הקב"ה בחר לתת לו את פרנסתו, לעיקר – הוא מקדש את ה'חמה' ושוכח מה'שמש'.
- העצה כדי שלא "לעבוד לחמה": להיות לב נשבר, ולזכור שלא מגיע לו כלום, וכך לא יימשך לתאוות. החיזוק באמונה היא העצה לבעיית 'השתחוואה לחמה' ברוחניות.
- מלחמת מתתיהו ובניו היתה מכוח האמונה. *נר חנוכה הוא חיזוק האמונה והוא מביא לשקיעת החמה דקליפה, גם הסכך תפקידו להסתיר ולהשקיע את החמה – מכוח "הכוכבים הנראים מתוכה" – האמונה העליונה. סוכות וחנוכה הם במספר שמונה המורה על 'מעל ההשתלשלות' וכפי שיתגלה בביאת משיח צדקנו.
