דרשה לחתונה/שבע ברכות – בשלח

כמו נחשון, יהודים בכל הדורות ובכל הקשיים, בוחרים באמונה. בוחרים להיכנס למים, להקים בית שמבוסס על ערכי הנצח של עם ישראל.

משפחות יקרות, [שמות החתן והכלה] אהובים, קהל נכבד,

אני רוצה לספר לכם סיפור מופלא מפרשת השבוע שלנו, פרשת בשלח. סיפור על אמונה שבוקעת ים, על התמסרות שיוצרת נס, על הכוח המופלא שיש ליהודי שמאמין.

הכל מתחיל ביציאת מצרים. אחרי עשר מכות, אחרי שפרעה סוף סוף משחרר את העם, בני ישראל יוצאים ביד רמה. מיליוני אנשים – גברים, נשים, זקנים וטף – יוצאים למסע במדבר. הם לא יודעים לאן הם הולכים בדיוק, אבל הם יודעים שהקב"ה מוביל אותם. עמוד הענן לפניהם ביום, עמוד האש בלילה.

והנה, פתאום הקב"ה אומר למשה לשנות כיוון: "דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירות". זה נראה מוזר – למה לחזור אחורה? אבל בני ישראל מצייתים. הם מאמינים שיש תכנית, שיש מטרה.

ואז מגיעות החדשות הרעות: "ויוגד למלך מצרים כי ברח העם". פרעה מתחרט על ששחרר את העם. הוא לוקח "שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים", את כל הצבא שלו, ויוצא לרדוף אחרי בני ישראל.

ופתאום בני ישראל מוצאים את עצמם במלכודת נוראית. מלפנים – הים הגדול והנורא. מאחור – כל צבא מצרים מתקרב במהירות. מימין ומשמאל – מדבר שאי אפשר לברוח אליו. אין לאן לברוח, אין לאן לפנות.

הפחד עצום. העם צועק אל משה: "המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר?" הם רואים את המוות מול העיניים. הם רואים את המצרים מתקרבים, שומעים את שעטת הסוסים, רואים את הרכב והפרשים, ונופלת עליהם אימה גדולה.

ואז הקב"ה אומר למשה דבר מדהים: "דבר אל בני ישראל ויסעו". לאן יסעו? הים לפניהם! איך אפשר לנסוע לתוך הים? זה נראה כמו פקודה בלתי אפשרית, כמו משימה שאי אפשר לבצע.

וכאן מגיע הרגע המכריע. נחשון בן עמינדב, נשיא שבט יהודה, קופץ לתוך הים. הוא לא מחכה לנס – הוא יוצר אותו באמונתו.

המים מגיעים עד ברכיו – והוא ממשיך ללכת. עד מותניו – והוא לא נרתע. עד צווארו – והוא ממשיך להתקדם. המים כבר מגיעים עד חוטמו, עוד רגע הוא עומד לטבוע – אבל הוא ממשיך. כי הוא מאמין שאם הקב"ה אמר "ויסעו", סימן שיש לאן לנסוע. כי את הקב"ה שום דבר לא מגביל, גם לא הים.

ואז קורה הנס הגדול. "ויבקעו המים". הים נקרע לשנים עשר שבילים, והמים עומדים כחומה מימינם ומשמאלם. בני ישראל עוברים בתוך הים ביבשה. המים שהיו עד לפני רגע מחסום בלתי עביר, הופכים לדרך בטוחה.

ולמה כל זה קרה? בזכות האמונה. נחשון האמין שאם הקב"ה נותן פקודה, היא בוודאי אפשרית. גם אם זה נראה בלתי אפשרי, גם אם זה נראה מעבר להיגיון – האמונה שלו הייתה חזקה מהמציאות הנראית לעין. 

וכאן אנחנו מגיעים אליכם, [שמות החתן והכלה]. חז"ל אומרים דבר מופלא: "קשה זיווגם כקריעת ים סוף". למה דווקא ההשוואה הזו? כי בניית בית בישראל דורשת בדיוק את אותה אמונה שהייתה לנחשון.

להקים בית יהודי בימינו זה לא פשוט. יש המון אתגרים, המון קשיים. העולם המודרני מושך לכיוונים אחרים, יש פיתויים, יש לחצים. לפעמים זה נראה כמו ים סוער שעומד מולנו – איך אפשר לבנות בית של יהדות ומסורת בעולם כזה?

אבל כמו נחשון, יהודים בכל הדורות ובכל הקשיים, בוחרים באמונה. בוחרים להיכנס למים, להקים בית שמבוסס על ערכי הנצח של עם ישראל. 

כי בית יהודי הוא לא סתם חיבור בין שני אנשים. זה לא מבוסס רק על אהבה, לא רק על משיכה, לא רק על תכונות אופי שמתאימות. בית יהודי הוא המשך של מסורת בת אלפי שנים. כשזוג עומד תחת החופה, הוא מצטרף למסע הארוך של העם היהודי, מסע שהתחיל באברהם ושרה, המשיך דרך כל הדורות, ומגיע עד אליכם.

וכשזוג מבין את זה, כשהם מבינים שהבית שהם בונים הוא חלק ממשהו הרבה יותר גדול – זה נותן משמעות אחרת לגמרי לקשר ביניהם. זה כבר לא רק "אני ואתה", אלא שליחות משותפת. יש לנו תפקיד בהמשכיות של העם היהודי, יש לנו אחריות להעביר את המסורת הלאה.

והקב"ה מבטיח לנו שכמו שבקריעת ים סוף, ברגע שנחשון קפץ למים מתוך אמונה – כל הים נבקע, כך גם בבית יהודי. כשהזוג שם את האמונה והמסורת במרכז חייהם, כשהם מבינים את השליחות המשותפת שלהם – כל הקשיים מתגמדים. פתאום יש כוח להתמודד עם כל האתגרים, יש משמעות לכל מאמץ.

וכמו שאחרי קריעת ים סוף באה שירת הים – שירה של הודיה ושמחה, כך גם בית שבנוי על יסודות של אמונה הוא בית של שמחה אמיתית.

ואני רוצה לברך אתכם, [שמות החתן והכלה] היקרים, שתזכו לבנות בית שהאמונה והמסורת הם היסודות שלו. שכמו שהאמונה של נחשון בקעה את הים, כך האמונה שלכם תפתח לכם את כל השערים, תעזור לכם להתגבר על כל המכשולים.

שתזכו להרגיש תמיד את השליחות המיוחדת שיש לכם – להיות חלק מהשרשרת המפוארת של עם ישראל. שהבית שלכם יהיה מקום שבו המסורת היהודית חיה ונושמת, שבו הערכים היהודיים הם לא רק מילים אלא דרך חיים.

שתזכו לראות את הילדים שלכם גדלים ומבינים את המשמעות העמוקה של בית יהודי. שיראו בכם דוגמה אישית של זוג שחי חיים של אמונה, של מסורת, של ערכים. שיבינו מכם מה זה אומר להיות חלק מהסיפור הגדול של העם היהודי.

שהבית שלכם יהיה בית מלא במסורת ובחסד, בית שהשכינה שורה בו. שתזכו לראות נחת יהודית אמיתית מכל יוצאי חלציכם, ושתמיד תרגישו את הברכה המיוחדת ששורה בבית שבנוי על יסודות של אמונה.

שתזכו להיות כמו נחשון – פורצי דרך בדור שלנו. להראות לכולם שאפשר לבנות בית יהודי אמיתי גם בעולם המודרני, שהבית שלכם יהיה מגדלור שמאיר את הדרך גם לאחרים.

ואחרי כל זה, מביתכם תצא שירה גדולה כמו "שירת הים". שירה של שמחה אמיתית. ואני מאחל לכולנו הנוכחים כאן שנזכה כולנו לראות בשמחתכם, לראות אתכם בונים את ביתכם באהבה ובאמונה, ולראות את הברכה שורה במעשי ידיכם. לראות אתכם חיים יחד באושר ובעושר תמיד מתוך בריאות שלימה שלכם ושל המשפחה הנפלאה שתקימו בעז"ה.

מזל טוב!

כתיבת תגובה

שיעורים נוספים בנושא

שמות

קדימה אל הים

עם ישראל נקלע למלכודת. הים מלפניהם והמצרים מאחוריהם. באותם רגעים נשמעים במחנה קולות שונים בשאלה מה לעשות כעת. אל מול כל שלל הקריאות וההצעות, משיב הקדוש ברוך הוא תשובה אחת ויחידה: הַמשיכו קדימה, הים ייקרע לפניכם. גם במסע הרוחני שלנו נשמעים אותם קולות, והתשובה – אותה תשובה.

לשיעור המלא »

מקצועות

מה דעתכם על השיעור?