משפחה יקרה, קהל נכבד, אנחנו נמצאים היום ברגע מרגש של הכנסת תינוק לבריתו של אברהם אבינו, ואני רוצה לספר לכם סיפור מופלא מפרשת בשלח. סיפור שמלמד אותנו על האהבה והדאגה המיוחדת של הקב"ה לכל יהודי, מהרגע הראשון שהוא נולד.
כשיצאו בני ישראל ממצרים, הם יצאו למדבר גדול ונורא. אין שם מים, אין שם אוכל, אין שם כלום. מיליוני אנשים – גברים, נשים, זקנים וטף – יוצאים אל הבלתי נודע. ואז קורה דבר מופלא: "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים". הקב"ה מוריד להם את המן.
אבל זה לא היה סתם אוכל. חז"ל מספרים לנו שכל אחד מצא את המן בדיוק בפתח האוהל שלו. לא היה צריך לחפש, לא היה צריך להתאמץ. בכל בוקר, כשיצאו מהאוהל, מצאו את המזון המושלם מחכה להם. ולא רק זה – כל אחד קיבל בדיוק את הכמות שהוא צריך: "איש לפי אכלו". מי שהיתה לו משפחה גדולה קיבל יותר, מי שהיתה לו משפחה קטנה קיבל פחות. "המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר".
יותר מזה – המן היה מותאם בדיוק לכל אחד. לצדיקים ירד בפתח האוהל, לבינוניים היו צריכים לצאת קצת לחפש, ולרשעים היו צריכים להתאמץ יותר. הטעם שלו היה משתנה לפי רצון האוכל – מי שרצה טעם של לחם טעם לחם, מי שרצה טעם של בשר טעם בשר. כל אחד קיבל בדיוק מה שהוא צריך, בדיוק איך שהוא צריך.
וזה נמשך ארבעים שנה! יום אחרי יום, שבוע אחרי שבוע, שנה אחרי שנה. הקב"ה דואג לכל אחד ואחד מבני ישראל, מספק את כל צרכיהם. גם כשהם מתלוננים, גם כשהם כופרים, הוא ממשיך לדאוג להם כמו אבא שדואג לילדיו.
דבר דומה אנחנו מוצאים בחז"ל גם בנוגע ללידת ילד: "תינוק בא לעולם – ככרו בידו". כמו שראינו במדבר, שהקב"ה דאג לכל אחד ואחד באופן אישי, מדויק ומושלם, כך הוא דואג לכל תינוק שנולד לעולם. עוד לפני שהתינוק פוקח את עיניו, הקב"ה כבר מכין עבורו את כל מה שיצטרך בחיים – את ההורים המתאימים בדיוק בשבילו, את הכישרונות המיוחדים שיעזרו לו להגשים את ייעודו, את כל הכלים שיצטרך בדרך.
זה לא סתם דמיון מקרי בין המן לפרנסת התינוק. כמו שראינו במדבר שהמן היה מותאם באופן פרטי לכל משפחה – "איש לפי אכלו", כך כל תינוק מקבל בדיוק את התנאים המתאימים לו. יש ילדים שצריכים יותר סבלנות, ולכן הם מקבלים הורים סבלניים במיוחד. יש ילדים שצריכים יותר עידוד, ולכן הם מקבלים משפחה שיודעת לעודד. כל ילד מקבל בדיוק את הסביבה שתעזור לו לפתח את הכוחות המיוחדים שלו.
והתינוק הקטן הזה, שעדיין לא יודע כלום על העולם, כבר זוכה להשגחה מיוחדת של הקב"ה. כמו במדבר, שבכל בוקר המן חיכה בפתח האוהל, כך הקב"ה מקדים רפואה למכה ומכין לכל תינוק את כל צרכיו. הוא מכין לו את החלב של אמו, שמותאם בדיוק למה שהוא צריך. הוא מכין את הרופאים שידאגו לבריאותו, את המשפחה המורחבת שתתמוך בגידולו, את כל המערכת המופלאה שתלווה אותו בצעדיו הראשונים בעולם.
והיום, כשאנחנו מכניסים את [שם הרך הנימול] בבריתו של אברהם אבינו, אנחנו רואים את הפלא הכפול הזה: מצד אחד, ההבטחה של הקב"ה לדאוג לכל צרכיו, בדיוק כמו שדאג לעם ישראל במדבר עם המן. ומצד שני, אנחנו, ההורים והמשפחה, לוקחים על עצמנו להיות השליחים של הקב"ה בדאגה הזו. אנחנו מתחייבים להיות הצינור שדרכו תעבור ההשגחה האלוקית הזו.
הברית הזו היא בעצם חיבור של שני הצדדים האלה – ההבטחה האלוקית והמחויבות האנושית. כמו שהקב"ה מבטיח לדאוג לכל צרכי התינוק, כך אנחנו מבטיחים לגדל אותו בדרך התורה והמצוות, להיות שותפים נאמנים בשליחות הקדושה הזו של גידול ילד בישראל.
ואני רוצה לברך אתכם, הורים יקרים, שתזכו לראות את ההשגחה המיוחדת הזו בכל צעד וצעד בגידול בנכם. שכמו שהקב"ה דאג לכל צרכיהם של בני ישראל במדבר באופן מושלם, כך תראו איך הוא דואג לכל צרכי בנכם בדיוק בזמן ובאופן הנכון. שתראו איך הוא מתפתח בקצב המושלם שלו, איך הוא מקבל בדיוק את מה שהוא צריך ברגע שהוא צריך.
שתזכו לראות אותו גדל ומתפתח, מגלה את הכישרונות המיוחדים שהקב"ה נטע בו, ומשתמש בהם לעבודת ה' ולהאיר את העולם. שתזכו לגדל אותו לתורה, לחופה ולמעשים טובים, ושתמיד תרגישו את הליווי המיוחד של הקב"ה בדרך הזו.
שיגדל להבין את המתנה המיוחדת שקיבל היום – את הזכות להיות חלק מהעם המיוחד הזה, שהקב"ה דואג לו כמו אב לבנו. שיגדל להיות יהודי שמבין את הקשר המיוחד הזה עם הקב"ה – קשר של אהבה, של דאגה, של ברית נצחית.
ושנזכה כולנו לראות בקרוב בגאולה השלמה, כשהקב"ה יגלה את השגחתו המיוחדת לעין כל, כמו שראו אבותינו במדבר, במהרה בימינו.
מזל טוב!
