מרגלי יהושע ורחב 

לפני היצאה למלחמת מצווה מכריזים: "מי האיש הירא ורך הלבב, ילך וישוב לביתו". חכמי המשנה נחלקו במשמעות ההכרזה הזו, והמחלוקת שלהם עוזרת לנו לנתח טוב יותר מהו פחד, איזה פחד הוא חיובי ואיזה שלילי, וכיצד ניתן לנתב את הפחד לעבודת השם.

האם האקטואליות של הפרשה רלוונטית גם בשבועות הבאים? כיצד יתכן שמצווה אחת כוללת את כולן? ומה המסר החיובי מפרשת המרגלים?

שמות המרגלים נושאים רמזים משמעותיים, אך אלה אבדו במרוצת הזמן ומתוכם נותר בידינו פירושם של שמות בודדים בלבד. מה מלמדים אותנו הרמזים, מדוע השאר אבדו ומה כל זה אומר לעבודת השם של כל אחד מאתנו?