הפרק שלפנינו מתאר את סיפורם של הגבעונים, שרימו את בני ישראל כביכול הם באים מארץ רחוקה, והצליחו לכרות עימם ברית ושבועה שלא ימיתו אותם. כאשר התגלתה התרמית, נאלצו בני ישראל לקיים את השבועה כדי למנוע חילול ה', אך העמידו אותם להיות חוטבי עצים ושואבי מים.
בתחילת הפרק מסופר בשני פסוקים קצרים על התקבצות עמי כנען למלחמה, עליה נלמד בפרק הבא, ומיד לאחר מכן ממשיך הפרק עד סופו בסיפורם של הגבעונים.
לאורך הפרק הרחבנו במספר נקודות, חלקן בפשט הפסוקים וחלקן ברובד מעמיק יותר – על פי דברי חז"ל המובאים בדף המקורות, כדלהלן:
התאספות העמים למלחמה, דווקא אחרי הכישלון בעי; המדרש המתייחס לכך כמלחמה נגד ה', בדומה לדור הפלגה ומלחמת גוג ומגוג. במבט פנימי, המשותף לכל אלו הוא התקוממות נגד הכוונה להחדיר אחדות ה' בעולם; שלושה פירושים למילים 'ויעשו גם המה': שותפותם במקביל עם יוזמת המלחמה, הערמתם כתגובה להערמת בני יעקב על שכם, הערמתם בהמשך לכנענים שבאו בימי משה; במבט פנימי, המשותף לנחש הקדמוני, שכם והגבעונים – הרצון להוריד את בני ישראל ממדרגתם הרוחנית ולערב אותם בעייני העולם; סירוב הגבעונים לאגרות השלום ששלח יהושע, ורצונם בברית דווקא; הצלחת ההערמה על יהושע ושבועת הנשיאים. קיום השבועה כדי למנוע חילול ה'; גזירת דוד שלא יבואו בקהל לעולם, מפני אכזריות שראה בהם.
סיכום השיעור:
- לאחר שהניצחון בעי הושג בכלים טבעיים, חשבו עמי כנען שבכוחם לנצח את ישראל והתאספו יחד למלחמה כוללת. המדרש משווה את קיבוצם לדור הפלגה ומלחמת גוג ומגוג, כאשר המכנה המשותף לכולם הוא ההתרסה נגד ה' ושליחיו.
- אמנם הגבעונים החליטו לנקוט דרך אחרת וניסו להערים על בני ישראל; הם התחפשו כאילו באו מדרך ארוכה וביקשו לכרות ברית עם ישראל. הפסוק משתמש בלשון 'ויעשו גם המה בערמה' ולכך מספר פירושים: לדעה אחת השתתפו במקביל ביוזמת המלחמה, לדעה נוספת היתה זו תגובה להערמת בני יעקב על שכם, ולדעה נוספת ביקשו להכשיל את בני ישראל בחטא.
- מבחינה פנימית ישנו קו מחבר בין הנחש שהחטיא את חווה, לשכם והגבעונים: כולם ביקשו להוריד את בני ישראל מדרגתם הרוחנית, המובדלת מן העולם, ולגרום להם להתערב בעולם וליטול בו חלק.
- הגבעונים לא נענו לאגרות השלום שלח יהושע, מפני שנדרשה מהם כניעה והעלאת מס. באמצעות הערמה ביקשו לכרות ברית, שאינה דורשת מחיר.
- הם הצליחו להערים על יהושע בכך שהציגו את עצמם כבאים מדרך רחוקה, כך שלא עלה בדעתו לשאול באורים ותומים. הם עשו זאת ביודעם שלא כל דבר מתגלה ליהושע, כשם שהיה עם עכן. הנשיאים הוסיפו ונשבעו לגבעונים שיחיו אותם.
- התרמית התגלתה והעם דרש להמית את הגבעונים על הרמייה. אך יהושע והנשיאים סירבו לכך, אף שהשבועה היתה בטעות, כדי שהדבר לא יגרום חילול שם שמים. יהושע הטיל עליהם להיות חוטבי עצים ושואבי מים כל זמן שבית המקדש קיים. בדור מאוחר יותר אסר עליהם דוד לבוא בקהל לעולם.